תלונות שהוגשו נגד הסב הסתיימו ללא כתב אישום. למרות זאת, בני משפחתו – כולל בנו – פרסמו שהוא פדופיל בקרב מכריו, בשילוט ובסרטון. בית המשפט קבע כי אין להם הגנה מפני מעשיהם הפוגעניים.
בית המשפט למשפחה בראשון לציון קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע בחלקה, וקבע כי פרודתו של התובע, בנו ובן זוגה של בתו החורגת ישלמו לו פיצויים של 50,000 שקל עקב הפצת פרסומים פוגעניים שבהם האשימו אותו בביצוע מעשים מגונים בנכדיו החורגים וטענו כי הוא פדופיל מסוכן. השופטת מירה רום פלאי קבעה כי אין לבני המשפחה כל הגנה ראויה מפני תביעת הדיבה במיוחד לנוכח העובדה שהתובע מעולם לא הורשע במעשים החמורים שייחסו לו.
בתביעה שהוגשה ב-2017 על ידי משרד עו"ד ירון בן אור המתמחים במציאת פתרונות וניהול מצבים מורכבים, טען התובע כי פרודתו, בנו ובן זוגה של בתו החורגת (הבת של אשתו) החלו להכפיש את שמו לאחר ששוחרר ממעצר בעקבות תלונות שהגישו נגדו על מעשים מגונים בנכדיו ואינוס אשתו.
לדבריו, הם אמרו למכריו וחבריו שהוא פדופיל מסוכן לציבור, תלו שלטים באזור מגוריו, הפיצו סרטון שבו אחד הילדים מספר על "מעלליו" והשמיצו את שמו ברבים ללא הפסק, בצורה בוטה וחריפה ובכוונת זדון. משכך, התבקש בית המשפט לחייב אותם לשלם לו 50,000 שקל פיצויים על הוצאת לשון הרע ועוד 500 אלף שקל על נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלותם.
הנתבעים, שיוצגו על-ידי עו"ד תמי בר, טענו מנגד כי מדובר בתביעת נקמה. לדבריהם, ב-2016 הם גילו שהתובע התעלל מינית בילדיה של בתו החורגת וכי נהג במשך שנים לסמם את אשתו ולאנוס אותה כשהיא ישנה. כתוצאה מחשיפת מעשיו נקלעה המשפחה לטראומה קשה וכיום הם מנסים להתמודד עם ההשלכות.
הנתבעים ציינו כי העלו נגד התובע טענות קשות ונכונות במסגרת הליכים משפטיים, ודיברו אמת בתום לב כשניסו להזהיר את הציבור מפני עבריין מין מסוכן. על כן, הם טענו, עומדות להם ההגנות בחוק לשון הרע. עוד נטען כי התובע עצמו הפיץ את הסיפור במטרה להגן על עצמו והוא לא הוכיח שנגרם לו נזק כלשהו.
נשאר בלי משפחה
השופטת מירה רום פלאי קיבלה את גרסת התובע וקבעה כי "הנתבעים, אחוזי שאט נפש ונקמה, השמיעו את מעשי הפדופיליה אשר מייחסים הם לתובע, לכל מי שהיה מוכן לשמוע, וגם למי שלא רצה לשמוע".
"כל אדם סביר יכול היה לראות בפרסומיהם של הנתבעים כלפי התובע, אמירות פוגעות, משפילות או מבזות", כתבה השופטת וקבעה כי אין ספק שמדובר בלשון הרע.
בתוך כך השופטת הבהירה כי לנתבעים אין הגנה ראויה מפני הפרסומים הפוגעניים שהופצו בקרב מספר רב של אנשים, וזאת בעיקר לנוכח העובדה שהתובע מעולם לא הורשע במעשים שייחסו לו והנתבעים אף לא הצליחו להוכיח את גרסתם במשפט האזרחי שבו רף הראיות נמוך יותר.
באשר לסכום הפיצוי השופטת קבעה כי התובע הוכיח שנגרמו לו נזקים רבים, שכן בצל ההאשמות הקשות הוא נותר ללא משפחה וללא עבודה ורק עם קומץ חברים טובים שבאו להעיד לטובתו. ואולם, מהצד השני, הוא לא הוכיח את גובה הנזק לו טען בכתב התביעה.
בנסיבות אלה נקבע שהתובע זכאי לפיצוי על נזק לא ממוני בלבד. סכום הפיצוי הועמד על 50 אלף שקל בנוסף ל-5,000 שקל הוצאות משפט.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.