הצוות הרפואי בבית החולים אליו הגיעה התובעת עם תלונות על כאבי גב, ערך בדיקת הדמיה שכללה הזרקת חומר לעמוד השדרה. השופט: "ההחלטה לא לבצע MRI – רשלנית"
בת 63 שהפכה למשותקת אחרי שהוזרק לגבה חומר מסוים לצורך עריכת בדיקת הדמיה, תקבל פיצויים והוצאות של כמעט מיליון שקלים – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים. השופט גד ארנברג קבע שבחירת הצוות הרפואי לבצע את בדיקת ההדמיה החודרנית בעלת פוטנציאל הסיכון במקום MRI הנפוצה, מהווה רשלנות רפואית.
תחילת הפרשה ביולי 2011 אז פנתה התובעת (63) לבית חולים מוקסד במזרח ירושלים, בתלונות על כאבי גב שאינם מרפים ממנה. בתגובה ביצע הצוות הרפואי על האישה בדיקת מיאלוגרפיה, שהינה בדיקת הדמיה הכוללת הזרקה של חומר ניגוד לעמוד השדרה, במטרה לתור אחר מוקדי הכאב.
לאחר הבדיקה החלה האישה להתלונן על חוסר רגישות ברגליים. מאוחר יותר התפשטה התחושה המלחיצה בכל חלקי גופה, וכיום היא סובלת מנכות ושיתוק בשיעור של 100%.
בתביעה שהגישה לבית המשפט במאי 2020 טענה האישה כי החלטת הצוות הרפואי שלא לבצע בדיקת MRI כמקובל, אלא מיאלוגרפיה, הייתה שגויה ומהווה רשלנות רפואית. לטענתה הזרקת חומר הניגוד לגבה היא שגרמה לנכותה ומכאן שעל בית החולים לפצות אותה.
לעומתה טענה האגודה שבית החולים נמצא בבעלותה, כי בדיקת מיאלוגרפיה היא בדיקת הדמיה בטוחה עם אחוז סיבוכים נמוך מאוד. היא הוסיפה כי על רקע ניתוח לב שעברה התובעת ב-1996, אי אפשר היה לבצע בדיקת MRI, כך שלא נפל רבב בהחלטה לבצע מיאלוגרפיה.
לא הייתה הצדקה לסכן אותה
השופט ארנברג הסביר שיש לברר שתי שאלות: האחת, האם נכון היה לבצע את בדיקת המיאלוגרפיה או שנכון היה לבצע בדיקה אחרת ופחות מסוכנת? השנייה, האם השיתוק נגרם לתובעת בגלל שטף דם פנימי כתוצאה מהזרקת חומר הניגוד, ובית החולים פעל כנדרש כדי למנוע אותו, או שמא מדובר בתגובה אלרגית לחומר השכיחה בקרב 0.5% מהנבדקים, שאז הנתבעת תהא פטורה מאחריות?
אשר לשאלה הראשונה קבע השופט שאכן, היה על הצוות הרפואי לערוך לתובעת בדיקת MRI, ולא הייתה הצדקה בנסיבות העניין לסכן אותה עם בדיקת המיאלוגרפיה. "ההחלטה לבצע את הטיפול שבוצע ולא MRI נעשתה ברשלנות. אין בחומר הרפואי מסמך כלשהו המלמד על התייעצות עם מומחה לרנטגן שקבע שלא ניתן לבצע MRI. לא זו בלבד אלא שבסופו של דבר בחלוף כחודש ממועד הטיפול בוצע MRI. היינו, ברור שניתן היה לבצע בדיקה זו במקום הבדיקה שנעשתה. מכל החומר שהונח בפני, בדיקת MRI עדיפה כבדיקה ראשונה", כתב.
בכל הנוגע לשאלה השנייה ציין השופט שאמנם לא ברור ממה בדיוק נגרם השיתוק ממנו סובלת התובעת – שטף דם או אלרגיה – אלא שמכל מקום, בהעדר ראיות לכך שהאפשרות להיווצרות שטף דם נבדקה בכלל על ידי בית החולים, הרי שמדובר ברשלנות מצדו.
השופט סיכם "כי עצם עריכת הבדיקה שנעשתה חלף עריכת בדיקת MRI, העדר בדיקות מקיפות קודם לעריכת הבדיקה והעדר טיפול מתאים אחריה מהווים רשלנות". בדיון על אודות הנזק הוא העיר אמנם שעובר לטיפול הרשלני הייתה התובעת עקרת בית ללא הכנסות, ומכאן שנזקיה לכאורה נמוכים, אך עם זאת "אין להתעלם מכך שהיא נותרה עם 100% נכות כתוצאה מהטיפול".
בנסיבות אלה פסק השופט לטובת האישה פיצוי גלובאלי בסך 750,000 שקל, עליהם הוסיף שכ"ט עו"ד בסך 175,500 שקל וכן הוצאות משפט.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ירון מויאל
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.