רווקה שהחלה לעבוד כמזכירה התפטרה כעבור חודשיים בלבד, והגישה תביעה בגין 30 אירועי הטרדה מינית שחוותה מהבוס. בית הדין מצא שרובם ככולם אכן התרחשו
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצויים והוצאות בסך 530 אלף שקלים לעובדת שהוטרדה מינית על-ידי הבוס שלה. התביעה הוגשה בגין לא פחות מ-30 אירועי הטרדה, הכוללים בין היתר חבטות בישבן, הצמדת ראש התובעת למפשעה של המנהל, ודרישתו ממנה שתעשה לו מסאז' בכפות הרגליים. השופטת דפנה חסון זכריה שוכנעה שלמעט אחד, כלל אירועי ההטרדה הנטענים אכן קרו.
התובעת, רווקה, הועסקה בחברה הנתבעת כמזכירה ומנהלת משרד, בכפיפות ישירה לנתבע - בעל המניות היחיד בחברה, הדירקטור והמנכ"ל שלה. מסכת ההטרדות החלה כבר בשלב הריאיון לתפקיד, אז התנה המנהל את עישון העובדת בקומת המשרדים בכך שתעשה לו מסאז' ברגליים. אלא שלטענתה, מדובר רק בקצה הקרחון שהעיד על הבאות.
כך, בתביעה שהוגשה לבית הדין במאי 2020 מנתה העובדת עשרות אירועי הטרדה מינית שלטענתה חוותה מהבוס שלה. בין היתר נטען שהמנהל גרר אותה בשערותיה לשולחנה תוך שאמר לה "פעם הבאה תדעי איך לקבל את פני הבוס שלך"; הכריח אותה לרדת על ברכיה תוך שהצמיד את פניה לאיבר מינו (כשהוא לבוש); ביקש ממנה לנקות את מכנסיו באזור הצמוד למבושיו; ודרש ממנה לכרוע על ארבע כשישבנה מופנה אליו, תוך שהוא חובט בו באמצעות מקל במבוק.
התובעת סיפרה שבחלוף חודשיים מתחילת עבודתה הגיעו מבחינתה מים עד נפש, והיא התפטרה תוך שהגישה תלונה במשטרה. בהמשך אף הגישה את תביעתה, בה דרשה פיצוי של 3.6 מיליון שקלים (120 אלף שקלים במכפלת 30 האירועים הנטענים).
המנהל, מצדו, כפר בטענות התובעת, זאת למעט התניית העישון בעיסוי רגליו במהלך ריאיון העבודה, לגביו טען שמדובר היה בהלצה חד פעמית בלבד. לגרסתו יתר המקרים שנכללו בתביעה פשוט לא היו ולא נבראו.
לא ראית "ספרות זולה"?
למעט טענת העובדת כי נאלצה לנקות את מכנסי המנהל באזור המפשעה – לגביה מצאה השופטת חסון זכריה שהלכה למעשה היא התבקשה לנקותם מהברכיים מטה – קבעה השופטת שיתר אירועי ההטרדה הנטענים אכן הוכחו. זאת, על רקע בחירת המנהל שלא להגיש את סרטוני מצלמות האבטחה הרלוונטיים ממקום העבודה, במטרה להפריך את גרסת התובעת.
"העובדה שהנתבע נמנע מלהציג בפנינו תיעוד מלא ממצלמות האבטחה", כתבה השופטת, "מקימה חזקה כי לו היו מוצגים בפנינו, היו פועלים לחובתו". לדבריה בחירתו להציג את הסרטונים באופן סלקטיבי בלבד המתיישב עם טענותיו "אומרת דרשני, ומקעקעת את מהימנות גרסתו".
בהמשך קבעה השופטת שיתר האירועים הנטענים בתביעה, שכאמור הוכחו, עולים כדי "הטרדה מינית" כהגדרתה בחוק. בתוך כך היא מצאה שהתובעת אינה העובדת היחידה של הנתבע שהוטרדה על-ידי המנהל, וכי הוא דרש גם מעובדות נוספות שהיו כפופות לו להסיר את נעליו וגרביו, לעסות את רגליו ולנשקן.
בהקשר לכך העירה השופטת שמסאז' בכפות הרגליים נחשב למעשה בעל אופי מיני, וזאת גם על-פי אמת מידה אובייקטיבית, תוך שהפנתה ל"סצנת כפות הרגליים" בסרט "ספרות זולה" של טרנטינו, בו מוצג העיסוי כמעשה מיני מובהק.
בסופו של יום קבעה השופטת שבשל מסכת ההטרדות המיניות על הנתבעים, החברה ומנהלה, לפצות את התובעת ב-430 אלף שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 100 אלף שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד שי דקס ועו"ד אורון סלמון
- ב"כ הנתבעים: עו"ד עדנה סעאתי
עו"ד רענן קריב
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.