האיש הגיש תביעה נגד יורשי עורך הדין שנפטר, בטענה שאיבד את הירושה בגללו. השופט חשב אחרת
השופט אלכסנדר רון דחה לאחרונה תביעת נזיקין שהגיש אדם נגד יורשיו של עורך הדין שערך את צוואת אמו המנוחה. בצוואה הורישה האם את דירתה לתובע אך הצוואה נפסלה בבית המשפט שקבע כי התובע היה מעורב בעריכתה. התובע טען כי עורך הדין אחראי לכך שהצוואה נפסלה ועל יורשיו לפצות אותו בגין הפסד הדירה. השופט פסק שאמנם הייתה התרשלות אך התובע לא יכול לעקוף את תוצאות ביטול הצוואה באמצעות התביעה הנוכחית.
באוגוסט 2008 ערך עורך הדין את צוואתה האחרונה של אם התובע. על פי צוואה זו, ככל שהייתה מקוימת, צפוי היה התובע לרשת את דירת האם (את יתר הכספים והזכויות הורישה האם לעשרת ילדיה בחלקים שווים).
אחד האחים הגיש התנגדות לצוואה האחרונה. בית המשפט למשפחה קיבל את ההתנגדות ופסל את הצוואה. ערעור שהגיש התובע נדחה.
פסק הדין שפסל את הצוואה בחן שלוש טענות התנגדות.
ביחס לכשרות המנוחה, בית המשפט הגיע למסקנה שהיא הייתה כשירה לערוך את הצוואה.
בית המשפט מצא בעייתיות בנוגע לנסיבות חתימתה של אשתו של עורך הדין כעדה על הצוואה. זאת מאחר שהיא רק חתמה היכן שבעלה הראה לה ולא קראה את המסמך, ואף לא שאלה את המנוחה אם זו צוואתה ואם היא מבינה את מה שכתוב בה.
בית המשפט בחר שלא להכשיר את הצוואה למרות הפגם בעניין העדים, בשל מעורבות התובע בעריכת הצוואה אותה ראה כחמורה שבפגמים. בפסק הדין נקבע שהתובע הסיע את המנוחה לעורך הדין, יחד עם העד השני לצוואה. יתר על כן, התובע נכח בחדר יחד עם המנוחה ועורך הדין בעת החתמתה על הצוואה. בנסיבות אלה קבע בית המשפט שהתובע נטל חלק בעריכת הצוואה ולכן פסל אותה.
בית המשפט אף הוסיף שהרקע האישי של התובע מעלה חשד בדבר מעורבותו שכן הוא היה באותה עת בפשיטת רגל (ועדיין נמצא בהליך).
מעגל שוטה
השופט אלכסנדר רון מבית המשפט המחוזי בירושלים דחה את התביעה אף שמצא שהייתה התרשלות מצד עורך הדין המנוח. זאת, מאחר שלא מצא קשר סיבתי לנזקו של התובע.
השופט הבהיר שמתפקידו של עורך הדין העורך צוואה לוודא קיום מוקפד של הוראות החוק ועל פני הדברים, עורך הדין התרשל בכך. "גורלה של הצוואה, סופה מעיד על תחילתה", כתב.
ואולם, הדגיש השופט, כדי לזכות בתביעה התובע היה צריך להוכיח שהוא היה היורש של הדירה אלמלא נפסלה הצוואה. מדובר ב"מעגל שוטה" כתב השופט שכן התובע מבין, לצערו, שנפסלה הצוואה ושלפי פסק הדין הוא אינו היורש אך למרות זאת מבקש שיוכר כיורש לצורך ההליך הנוכחי, כאילו לא נפסלה הצוואה. לחילופין, הוא מבקש שבית המשפט יכיר בו כיורש הפוטנציאלי למרות פסיקה קודמת, תוך התעלמות מקביעותיו המפורשות של בית המשפט בהליך הקודם שלפיהן לא הוכח שאמו התכוונה להעניק לו את דירתה.
מאחר שהתובע לא הוכיח שנלקחה ממנו הדירה עקב התרשלות עורך הדין, כשל הוא בהוכחת תביעתו, כתב השופט.
הוא הוסיף שהתובע היה במועד הרלוונטי בהליכי פשיטת רגל ואפילו הייתה הירושה יוצאת לפועל ייתכן מאוד שמי שהיה נהנה מכך היו אלה נושיו.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד חייט
- ב"כ הנתבעים: עו"ד בראון, עו"ד מרקוס
עו״ד אורי צפת
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.