מאמן הפועל ראשל"צ בעבר, אייל לחמן, יקבל פיצויים על פיטוריו מהקבוצה, שנעשו באופן חד צדדי, בניגוד לתנאים שסוכמו בחוזה העבודה שלו. עם זאת, נדחתה תביעתו לחיוב אישי של חברי העמותה המפעילה את הקבוצה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל לאחרונה את תביעתו של מאמן הפועל ראשון לציון לשעבר, אייל לחמן, והורה לעמותת "סוקר" לפיתוח הכדורגל בראשון לציון – המפעילה את המועדון – לשלם לו כ-300,000 שקל בגין הפרת הסכם עבודה שנכרת עמו, וכן עבור זכיות נוספות והצאות משפט.
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש שוכנעה כי העמותה הפרה את הסכם העבודה – המהווה "הסכם לתקופה קצובה" – בכך שפיטרה את לחמן בניגוד לסעיף בהסכם שלפיו סיום ההתקשרות ייעשה רק בהסכמת שני הצדדים.
העסקתו של לחמן החלה בקיץ 2013, כאשר נחתם עמו, לטענתו, חוזה עבודה לשתי עונות (עד קיץ 2015) בכפוף לאישור הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכודרגל. בין היתר, בהסכם צוין כי הצדדים רשאים לבטלו לפני תום התקופה בתנאי שהביטול ייעשה בהסכמה הדדית.
אלא שבמהלך השנה הראשונה הוחלט להפסיק את ההתקשרות עם לחמן, לאחר שהקבוצה נקלעה ל"מצב קשה בטבלה". לאחר תכתובת מיילים ענפה בינו לבין חברי עמותת סוקר, הוא הגיש את תביעתו נגד המועדון, העמותה ושניים מחבריה.
בתביעתו הוא תבע הפרשי שכר שלא שולמו לו, פיצויי פיטורים, וזכויות נוספות.
הנתבעים טענו, בין היתר, כי ההסכם עם לחמן היה רק לעונה אחת, וכי לאחר החתימה הוא הוסיף בכתב ידו ועל דעתו בלבד, כי יזכה לאותם תנאים גם בעונה שלאחר מכן – התחייבות שהם לא חתמו עליה.
דחה תפקידים אחרים
לאחר שניתחה את העדויות והמסמכים הרלוונטיים, השופטת אסנת רובוביץ-ברכש דחתה את גרסת הנתבעים וקבעה כי לחמן הוכיח שהסכם ההעסקה שלו היה לשתי עונות, וזאת בהתאם להוראות ההסכם, ואישורו על ידי הבקרה התקציבית.
משכך, השופטת המשיכה וקבעה כי העמותה הפרה את ההסכם בכך שפיטרה אותו לפני תום התקופה הקצובה, שכן "הפסקת העסקתו של התובע נעשתה במסגרת מכתב פיטורים ולא נבעה "מ'הסכמה', אלא היוותה פיטורים לכל דבר ועניין".
מנגד, השופטת קיבלה חלק מטענות הנתבעים, כשקבעה כי יש להפחית סכומים מסוימים בשל אשמתו של לחמן במצב שאליו נקלעה הקבוצה והעובדה שלא פעל להקטנת נזקיו. בהקשר זה השופטת הצביעה על כך שהעמותה הצביעה לו תפקידים אחרים (למשל מנג'ר), ואף לא הציג נתונים בדבר הכנסות אחרות.
לאחר חישוב מדוקדק של הדברים, השופטת פסקה כי לחמן זכאי לפיצוי בסך 227,960 בגין הפרת ההסכם, וכן לפיצויי פיטורים בסך 51,800 שקל, בתוספת פיצויי הלנת שכר בסך 8,000 שקל.
עם זאת, השופטת דחתה את התביעה לבצע "הרמת מסך" ולחייב אישית את חברי העמותה בגין הפיצויים שבה חויבה כמעסיקתו של התובע. השופטת הבהירה כי לא הוכח כי השניים פעלו בחוסר תום לב או השתמשו בעמותה לצורך תרמית כלשהי. בהקשר זה השופטת הבהירה כי מתן ערבויות אישיות והזרמת כספים לעמותה הם פעולה לטובתה ולא לרעתה.
העמותה חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אמיר פבה
- ב"כ הנתבעים: עו"ד חגי כהן ועו"ד אהרון צאל
עו"ד איתי הפלר
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.