המפקחת על המקרקעין קבעה כי בעלת דירה בבניין בחיפה לא הייתה רשאית להרחיב את הדירה שלה על חשבון החצר ללא הסכמת כל בעלי הדירות האחרים
בעלת דירה בבניין ברחוב הל"ה בחיפה חויבה לאחרונה להרוס משרד אדריכלים שהקימה לבעלה בחצר שלא הוצמדה לדירה אבל היא משתמשת בה באופן ייחודי. המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה יעל ליבוביץ קבעה כי בעקבות פסקי דין שניתנו בהליכים קודמים שניהלה מול השכנים ולאור אופי ההרחבה, היא לא הייתה רשאית לבנות ללא הסכמה מיתר בעלי הדירות.
בתביעה שהגישו בני זוג שבבעלותם שתי דירות בבניין למפקחת על המקרקעין נגד השכנה שלהם, הם טענו שבנתה יחידה נוספת בדירה בניגוד לחוק, שכן לפעולה כזו נדרשת הסכמה של 100% מבעלי הדירות.
הנתבעת טענה לעומת זאת כי ההסכמה רבת השנים לשימוש ייחודי בחצרות הבניין כוללת גם הסכמה להרחבת הדירות. עוד היא טענה כי ההרחבה לא מצריכה הסכמה של כל בעלי הדירות אלא של 75%. לטענתה, יש לה את הרוב הדרוש מאחר שישנם הרבה שכנים שהרחיבו את דירותיהם ולפיכך החוק מכיר בהם כמי שהסכימו ל"הרחבה דומה" בכל דירה אחרת.
עוד טענה שהעלתה הייתה כי התב"ע (תוכנית הבנייה עירונית) מאפשרת להרחיב את הדירה ל-120 מ"ר ללא צורך בהסכמת בעלי הדירות האחרים, כיוון שמדובר בזכויות בנייה אישיות.
המשיכה והמשיכה
המפקחת יעל ליבוביץ דחתה את עמדת הנתבעת. היא קבעה כי ההסכמה לכך שבעלי דירות הקרקע יוכלו להשתמש בחצר שליד דירותיהם באופן ייחודי לא כוללת גם הסכמה להרחבת הדירות. היא הבהירה כי בפסק דין קודם שניתן בסוגיית הבנייה בחצר הדברים כבר הובהרו ונפסקו ולפיכך היא לא יכולה לטעון את אותה טענה כעת.
גם הטענה שהתב"ע מאפשרת את הבנייה נדחתה משום שהוכרעה כבר בהליך אחר ובפסיקה נקבע כי שגם בנייה שכרוכה בניצול אחוזי בנייה משותפים מחייבת הסכמה.
המפקחת הוסיפה וקבעה כי הנתבעת לא הוכיחה שביצעה "הרחבה דומה" שמאפשרת הסכמה של רוב מופחת. ראשית, היא לא עמדה בתנאי מהותי שקובע והחוק והוא קבלת היתר בנייה או הוכחה כי אפשר לקבל היתר בנייה עבור הרחבה כזו. שנית, היא לא הוכיחה שמדובר בהרחבה דומה לזו שביצעו חלק מהשכנים. כך, ציינה המפקחת כי רוב השכנים הרחיבו את הדירות שלהם לצורכי מגורים ואילו הנתבעת עשתה זאת לצרכים עסקיים. כמו כן, ההרחבות שביצעו חלק מהשכנים קטנות בהרבה מזו שביצעה.
לפיכך פסקה המפקחת שהנתבעת לא הייתה רשאית לבצע את ההרחבה ללא הסכמה מצד רוב הדיירים ושממילא היא לא השיגה אפילו את הרוב המופחת. משכך, עליה להרוס את המשרד כולו ואסור לה לבנות שוב ברכוש המשותף, כולל בחצר, ללא קבלת היתר בנייה והסכמה מצד הרוב הדרוש של הדיירים.
המפקחת הוסיפה כי מאחר שהתביעה נגדה התקבלה ולמרות הליכים קודמים שהתנהלו נגדה היא המשיכה לבנות ללא היתר וללא הסכמות ואף עשתה כל שביכולתה כדי להאריך את ההליך, היא תשלם לתובעים 20,000 שקלים עבור הוצאות ושכר טרחת עו"ד.
לפסק הדין בתיק 8-505-2020
- ב"כ התובעים: עו"ד ישי שנידור ועו"ד כרמל פומרנץ
- ב"כ הנתבעת: אורן כץ, עו"ד מקרקעין
עו"ד עוז רדיע
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.