הקיר קרס על עובדת קלאבמרקט, הקבלן יפצה בחצי מיליון שקל

השופטת דחתה את התביעה נגד רשת המרכולים כיוון שמבצעי העבודות לא הזהירו אותה מפני תאונה. האחריות הוטלה על הקבלן המבצע, שפעל בניגוד לתקנות הבטיחות.  

קרב לשמונה שנים עבדה ל' במעדנייה בסניף קלאבמרקט בנהריה, עד שבשנת 2004 איתרע מזלה. בעודה שוהה במעדנייה כמו בכל יום, לפתע קרס עליה קיר ולכד אותה תחתיו. הכל התרחש תוך מספר שניות, והאישה מצאה את עצמה חבולה בכל גופה.

לשאלות בתחום נזקי גוף:

פנה ל- עו"ד דיני נזיקין

בעקבות התאונה הגישה האישה בבימ"ש השלום בעכו תביעה לפיצויים נגד קלאבמרקט והקבלן שביצע עבודות שיפוץ להקטנת הסניף באותו היום.

קלאבמרקט טענה כי היא בסך הכל שכרה את המבנה והעבודות בוצעו בשטח בהוראת בעלת המבנה ללא מעורבותה, ולא היה באפשרותה של לחזות ולמנוע את האירוע.

לדבריה, היא לא הייתה אחראית על העסקת הקבלנים או בדיקת כשירותם לפקח על העבודה, שהתנהלה תחת אחריותה של בעלת המבנה.

קלאבמרקט הוסיפה כי לא נמסרה לה הודעה בדבר סכנה כלשהי הטמונה בעבודה והיא לא נדרשה לפנות את עובדיה או להתריע מפני מפגע בטיחותי כלשהו.

הנתבע הנוסף, הקבלן שנשכר לבצע את העבודות, הואשם והורשע בפלילים על פי הודאתו בביצוע עבודות בניגוד להוראות תקנות הבטיחות בעבודה, לאחר שמשרד התמ"ת הוציא דו"ח בנושא.   

למרות זאת, הוא טען שיש להטיל את האחריות על קלאבמרקט או על האדריכל, בהיותם "מבצעי הבנייה", וכיוון הוא לא היה "מעורב בעבודה עצמה".

ללא פיקוח

השופטת שושנה פיינסוד-כהן הטילה את מלוא האחריות על הקבלן ודחתה את התביעה נגד קלאבמרקט.

השופטת הסבירה מי שהזמין את העבודה הוא בעל הנכס (ולא קלאבמרקט), ששילם והתקשר עם הקבלן. קלאבמרקט, לעומת זאת, לא התקשרה עם הקבלן המבצע ואף לא עם האדריכל, ולא הייתה מחויבת לבחון את הכשרתם של הקבלן או מי מטעמו לפקח על ביצוע העבודות.

השופטת השתכנעה כי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים לא התריעו בפני קלאבמרקט על אפשרות של סכנה או על צורך בפינוי.

אדרבא, השופטת התרשמה כי מדובר בעבודות המתבצעות במבנים מאוכלסים כדבר שבשגרה, והגורמים המקצועיים בעצם לא העלו על דעתם שתתרחש תאונה. לאור עדויות אלו, השופטת החליטה שמחזיק בנכס "סתם" לא אמור היה לצפות את אשר אירע.

לעומת זאת, השופטת קבעה כי הקבלן התרשל והעבודה בוצעה בניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה. הקבלן התקשר עם קבלן משנה שאינו בונה מקצועי, העבודות בוצעו ללא פיקוח של מנהל העבודה, כפי שכבר הוכח בהליך הפלילי. השופטת הבהירה כי ראיות אלה לא נסתרו על ידי הקבלן.

בתוך כך השופטת ציינה כי היא אינה קובעת ממצאים ביחס לאחריותם של החברה בעלת הנכס או של המפקח על הבנייה, כיוון שהקבלן לא הגיש נגדם הודעת צד שלישי.

מומחים רפואיים מטעם בית המשפט העריכו כי לתובעת 31.6% נכות כתוצאה מהתאונה. בסיכומו של דבר, נקבע שהקבלן יפצה את הנתבעת בסך 561,000 שקל, בין היתר כאב וסבל, הפסד השתכרות, והוצאות רפואיות.

הנתבעות ישלמו לתובעת הוצאות משפט בסך 5,000 שקל וכ"ט עו"ד בסך 70,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד ערן בקר
• ב"כ הנתבעות: עו"ד צבי יעקובוביץ, עו"ד מ. גושן 

* עו"ד יצחק נאורי ממשרד שרעבי, נאורי, סנדלר עוסק בנזקי גוף.      

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.