במסגרת תביעה לשלום בית הוציא הרבני "צו מדור ייחודי" שאפשר לאישה להמשיך לגור בבית המשותף ומנע את פירוק השיתוף. הבעל – שרצה כבר לפרק את החבילה – נאלץ להוציא את הכביסה המלוכלכת כדי לבטלו.
בית הדין הרבני בנתניה ביטל לאחרונה צו "מדור ייחודי" שאישר לאישה להישאר לגור בדירה המשותפת עד לתום הליכי הגירושין ועיכב את חלוקת הרכוש. אב בית הדין הרב שניאור פרדס קבע כי מאחר שברור שבני הזוג מאסו זה בזה הרי שהשותפות ביניהם הסתיימה, כך שאין כל הצדקה להשהות את פירוק השיתוף.
הצו – שמונע את האפשרות לפרק את השיתוף או למכור את הדירה – ניתן לאישה ב-2013 במסגרת תביעת שלום בית שהגישה.
הבעל מצדו הגיש תביעת גירושין, ובנפרד גם תביעת חלוקת רכוש בבית המשפט למשפחה. במסגרת זו קבע בית המשפט כי חלוקת הרכוש תתאפשר לאחר שבית הדין הרבני יסיר את צו המדור הייחודי, ובהתאם לכך הגיש הבעל בקשה לביטולו.
הבעל טען כי תביעת שלום הבית של אשתו היא תביעת סרק שכן חיי הנישואים שלהם היו רצופים מריבות וסכסוכים – רובם באשמתה - כך שאין טעם להמשיך את השיתוף בדירה.
לטענתו, במשך שנים אשתו הזניחה אותו ואת מטלות הבית, נהגה לבייש אותו בפני אחרים ובשלב מסוים "זרקה" אותו מחדר השינה והחליפה צילינדר.
לעומתו האישה טענה שתעשה הכל למען שיקום הנישואים, וביקשה שבית המשפט יותיר את הצו כדי לאפשר להם לנסות חצי שנה של שלום בית.
לפי גרסתה, מקור הסכסוך בבגידת בעלה. היא סיפרה שגידלה את ארבעת ילדיהם לבדה ותמכה בקריירה שלו. בשלב מסוים, חשדה שהוא בוגד ושכרה חוקר פרטי, שהציג לה תמונות שבהן הוא מבלה עם נשים בלילה.
למרות הכל האישה הצהירה שהיא מוכנה ללכת לטיפול כדי לתקן את היחסים.
נישואים ריקים מתוכן
אבל אב בית הדין פרדס לא האמין שהאישה מעוניינת באמת בשלום בית. לשיטתו, הדברים שהצהירה בבית המשפט למשפחה ובבית הדין עצמו מעידים שהיא איבדה את האמון בבעלה ממזמן.
הדיין ציין כי כיום, אחרי נתק של שנים ונעילת חדר השינה – מעשה שהאישה הודתה בו – "הנישואין הם כקליפה ריקה מתוכן". המריבות האינסופיות והמתיחות הקשה בבית - כפי שתוארו על ידי הרווחה - מעידות לטעמו של הדיין כי בני הזוג מאסו זה בזה, וככל הנוגע לבעל, גם בצדק.
הדיין הוסיף כי ההתרשמות היא שהאישה מעגנת את בעלה ומחזיקה בצו "כבקרנות המזבח" משום ש"חפצה היא לא בשלום בית אלא בבית עצמו".
באשר לטענות בדבר בגידותיו של הבעל, הדיין פרדס ציין כי החוקר לא מצא "ראיות חותכות" לקיומו של קשר פיזי כלשהו בינו לבין אותן נשים.
יתרה מכך, גם אם הייתה ראיה לבגידה, הרי שהבעל עשה זאת אחרי שהאישה סילקה אותו מחדר השינה, השפילה אותו ברבים ואף העלילה עליו עלילות פליליות שסיכנו אותו בהעמדה לדין ובמאסר.
במצב זה, הדיין קבע כי לא ניתן לכפות על הבעל את השותפות בדירה. שותפות של בני זוג בדירתם נועדה לקיים חיי משפחה תקינים, הבהיר. "אשר על כן, אם נולדה ביניהם קטטה ושנאה, נמצא שחל קלקול בעיקרה של השותפות שלא ניתן להמשיכה".
לפיכך, בקשת הבעל התקבלה וצו המדור הייחודי שניתן לאישה בוטל. כעת ניתן יהיה לבצע את פירוק השיתוף על ידי מכירת הדירה.
- ב"כ התובע: עו"ד משפחה אופיר יצחקי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דוד ויניצקי
עו"ד רות דיין-וולפנר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.