הרוכשים לא התקבלו כחברי קיבוץ – המוכרים תבעו את עורך הדין

בני זוג שמכרו את ביתם בקיבוץ טענו שעורך הדין שערך את העסקה התרשל כשלא הזהיר אותם שייאלצו להחזיר את הכסף לקונים אם ועדת הקבלה תדחה את הבקשה. בית המשפט דחה את התביעה

השופטת מעין צור דחתה לאחרונה תביעה שהגישו זוג קיבוצניקים נגד עורך הדין שערך את ההסכם למכירת ביתם ב-2015. ההסכם קבע תנאי מתלה שלפיו אם הקונים לא יתקבלו כחברים הוא יבוטל. לאחר שהקונים לא התקבלו הם דרשו את כספם בחזרה אך המוכרים התקשו להשיב את הסכום. הם תבעו נזק של 300,000 שקל מעורך הדין אך השופטת לא מצאה כי הוא התרשל.

התובעים סיפרו שהיה להם בית בקיבוץ חניתה. באוקטובר 2015 נחתם בינם לבני בני זוג הסכם למכירת הבית. הנתבע ייצג את שני הצדדים בעסקה.

בהתאם לנהלי הקיבוץ, נדרשים הקונים לעבור ועדת קבלה. לכן נקבע בפתיח להסכם תנאי מתלה שקובע כי אם הקונים לא יתקבלו ההסכם יבוטל.

התובעים הוסיפו שלאחר חתימת ההסכם קיבלו מהקונים סכום של 662,000 שקל והוא שימש אותם למימון דירה בפתח תקווה שרכשו חצי שנה קודם לכן. 

בדצמבר 2015 דחתה ועדת הקבלה של הקיבוץ את מועמדותם של הקונים. בנסיבות אלה היה על התובעים להשיב להם את הסכפים אך כבר לא היה ברשותם את הסכום. 

בהליך שהתנהל בינם לבין הקונים הם הגיעו להסכם פשרה שלפיו הם ישלמו לקונים 862,000 שקל בתוך 6 חודשים (התמורה בתוספת פיצוי מוסכם).

באוקטובר 2016 הם מכרו את הבית לצד שלישי וכחודשיים לאחר מכן מכרו את הדירה בפתח תקווה והשיבו לקונים את כספם. 

התובעים טוענים כי על הנתבע לפצות אותם על הנזקים שנגרמו להם בסך של כ-300,000 שקל (ההוצאות המשפטיות והפיצוי המוסכם).   

לטענתם, היה עליו להסביר להם את משמעותו של התנאי המתלה בהסכם, והוא לא הזהיר אותם לגבי התוצאות האפשריות של נטילת הכספים לידיהם.

הנתבע מסר בתגובה כי במקור היו הקונים אמורים להביא עמם בעת חתימת ההסכם שיק בנקאי בסך של 400,000 שקל לפקודת התובעים, ושיק זה אמור היה להישאר בידיו הנאמנות, ולהימסר לתובעים רק לאחר אישור קבלתם לקיבוץ. ואולם ביום החתימה הגיעו הצדדים למשרדו, ומסרו כי תחת המצאת השיק הבנקאי הגיעו להסכמה לשנות את תנאי ההסכם, וזאת לנוכח רצונם של התובעים לקבל סכומי כסף לידיהם. בהתאם לרצונם של הצדדים תוקנה טיוטת ההסכם, וההוראה בדבר תשלום באמצעות שיק בנקאי הושמטה ממנו.

שכל ישר

השופטת מעין צור מבית משפט השלום בחיפה קיבלה את גרסת הנתבע וקבעה כי הוא לא התרשל. 

באשר לטענת התובעים כי הנתבע לא הסביר להם את משמעות הדברים, והם לא הבינו אותה, כתבה השופטת: ״מה בדיוק לא הבינו התובעים – האמנם לא הבינו כי אם הקונים לא יתקבלו לקיבוץ וההסכם לא יצא לפועל – יהיה עליהם להשיב להם את כספם?? הרי ההגיון והשכל הישר מחייבים זאת. לצורך כך לא נדרש יעוץ משפטי״.

השופטת קבעה שביצוע התשלום לידיהם של התובעים נעשה מרצונם ומאינטרסים שלהם שכן הם היו זקוקים לכספים לצורך הדירה בפתח תקווה. עובדה זו מנתקת כל קשר בין המחדל המיוחס לנתבע לבין נזקיהם של התובעים. 

מעבר לכך קבעה השופטת שאת הנזקים גרמו התובעים לעצמם. זאת, מאחר שאילו החזירו לנתבעים את כספם, כפי שקבע ההסכם, לא היה נגרם להם כל נזק. 

התובעים ישלמו לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.

• ב״כ התובעים: עו"ד גלעד כצמן
• ב״כ הנתבע: עו"ד יצחק שפרבר ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.