החברה הלאומית לתשתיות התכחשה לאחריותה וטענה כי דאגה באופן שוטף להסרת מפגעים באזור. אלא שביהמ"ש קבע כי התלונות החוזרות והנשנות שהגיעו למוקד שלה מעידות כי הבורות המסוכנים בכביש לא טופלו כראוי.
בית משפט השלום בבית שאן קיבל לאחרונה תביעה נגד החברה הלאומית לתשתיות "נתיבי ישראל", וחייב אותה לשלם לבעל רכב שנפגע בחורף 2018 מבור פעור בכביש 75 פיצויים של כ-57 אלף שקל. הרשמת הבכירה מיכל זינגר דחתה את טענתה הראשונית של החברה כי הרכב נפגע באזור ששייך לעיריית חיפה, שנסתרה בחוות דעתו של מודד מטעם בעל הרכב, וקבעה כי רשלנות החברה נעוצה בכך שלמרות דיווחים חוזרים ונשנים על בורות פעורים בכביש המקום לא טופל כראוי ולא הוכן לחורף גשום וסוער.
לפי הנטען בתביעה שהגיש בעל הרכב לפיצוי על נזקים בעלות של יותר מ-50 אלף שקל שנגרמו לרכבו, היה זה קרוב משפחתו שנהג במקטע שמכיוון חיפה לצומת יגור ונתקל בבור פעור בקרבת מחלף יגור, שתקע את הרכב והצריך גרר.
נתיבי ישראל טענה בתחילה כי התאונה אירעה במקטע שנמצא בכלל תחת אחריותה של עיריית חיפה אלא שמודד מוסמך שבדק את המקום מטעם התובע פסק חד-משמעית כי האירוע התחרש בכביש ששייך לחברה הלאומית.
נתיבי ישראל, שלא הגישה חוות דעת נגדית ולא חקרה את המודד על מסקנתו, הסתפקה בהכחשה גורפת של אחריות או רשלנות מצידה, ועמדה על כך שטיפלה במפגעים באזורים שתחת אחריותה באופן שוטף. לטענתה, העובדה שהתובע לא דיווח למוקד שלה דבר על אודות המפגע מעידה שלא היה כל בור, ודאי שלא בור שגרם לנזקים משמעותיים לרכב.
הסכנה הייתה ידועה
אלא שדווקא דוח הפניות למוקד שהגישה נתיבי ישראל לבית המשפט העלה כי קיבלה תלונות חוזרות ונשנות על אודות בורות רבים במקטע הכביש המדובר. בתוך כך הרשמת הבכירה זינגר הבהירה כי היא מקבלת את חוות דעת המודד וכן את עדות הנהג והנוסע שהיה עמו לגבי מיקום התאונה - על כביש שבתחום אחריותה של נתיבי ישראל.
בהקשר זה הרשמת הוסיפה כי העובדה שהתובע לא דיווח למוקד על המפגע לא מעידה על היעדרו. הרשמת ציינה כי עדויות הנהג והנוסע כי הרכב נפגע מבור פעור תמכו זו בזו ואוששו בחוות הדעת השמאית מטעם התובע ובדוח הגרירה.
לכך התווספו גם הדוח מטעם נתיבי ישראל ועדותו של האחראי על המקטע, שאישר כי ידע על קיומם של בורות באזור אם כי טען כי טופלו על ידי יחידות הסיור.
בעניין זה הרשמת הבהירה כי גם אם המפגעים תוקנו נקודתית התלונות החוזרות מעידות כי הטיפול הכולל לא היה הולם וכי הכביש לא הוכן לתקופת החורף הסוערת.
"משהנתבעת ידעה מבעוד מועד ובטרם התאונה על קיומם של הבורות בכביש... היה עליה להבין את מצבו הבעייתי של הכביש ולהפנים שהטיפול שנעשה בו אינו מספיק או כי יש לנקוט בדרך פעולה אחרת, אך נראה שלא עשתה כן ובכך נעוצה רשלנותה...", נכתב בפסק הדין.
לצד זאת הרשמת החליטה להטיל על הנהג 15% אשם תורם כיוון שלא נזהר כמצופה ממי שנוהג בשעת לילה בכביש חשוך ורטוב.
לבסוף הרשמת קיבלה את חוות הדעת השמאית שהגיש התובע ולאחר הפחתת האשם התורם היא חייבה את נתיבי ישראל לשלם לו כ-57,000 שקל כולל שכר טרחת עורך דין והחזר הוצאות המומחים.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דוד בן עוליאל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.