מאת: עו"ד ומגשר דורון רביד
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית
ביה"ד הרבני דן בתביעות גירושין מוזרה: בעל, שחי בנפרד מאשתו במשך עשרים שנה, כיוון שסירב לתת לה גט, התרצה לבסוף, אך אז הגיע תורה לסרב עד שיפצה אותה עבור תקופת העגינות. עו"ד דורון רביד על שנים אבודות וכסף אבוד.
אישה, שנישאה בשנת 1980 וילדה לבעלה בן אחד, החליטה לעזוב את הבית לאחר שש שנות נישואים בעקבות אלימות הבעל כלפיה. על אף תביעותיו של הבעל לשלום בית, טענה האישה שהיא מעוניינת להשתקם ולבנות את חייה מחדש בלעדיו.
לאחר עשר שנים של חיים בנפרד, פנתה האישה לביה"ד הרבני בבקשה לקבלת גט ולתשלום כתובתה, בסך 500 אלף ל"י. אלא שמרגע הגשת התביעה, כל ניסיונותיה של האישה להתגרש מהבעל נתקלו בסירובו נחרץ, על אף שבינתיים הקים משפחה חדשה עם אישה אחרת. הבעל טען, כי עד שלא ייפתרו העניינים הממוניים שבין הצדדים הוא לא יסכים לתת גט.
והנה, בשנת 2003, הפתיע הסרבן והגיש סוף סוף את תביעת הגירושין המיוחלת, אולם הפעם האישה סירבה להתגרש. לטענתה, חלפו כ-20 שנה מאז שנפרדו, והיום, בגיל 46, היא חולה מאוד וסיכוייה להקים משפחה חדשה אפסיים.
מזונות כעילה לסרבנות
בית הדין הרבני דחה את תביעת הגירושין של הבעל. בפסק הדין נכתב, כי אין ספק שבמשך השנים ניצל הבעל את עגינות האישה כדי לנסות וללחוץ עליה שתוותר על דרישותיה הכספיות, על אף שידע שעיכוב הגירושין ימנע ממנה לשקם את חייה מחדש. הבעל, כתבו הדיינים, "הצליח" במעשיו והיום, כשהאישה חולה במחלה קשה וסיכוייה לשקם את חייה אינם גבוהים, הוא נזכר להגיש את תביעתו.
שנתיים לאחר מכן שוב הגיש הבעל תביעת גירושין. לטענתו, סירוב האישה לגט נעוץ בביטחון הכלכלי שמעניקים לה המזונות בסך 4,600 שקל שהוא משלם לה מדי חודש, וסירוב זה אינו מתקבל על הדעת.
האשה הסכימה להעניק לו את הגט המיוחל אם ישלם לה 600 אלף שקל, אלא שהבעל ניאות לשלם 300 אלף שקל בלבד. על כן, עמדה האישה בסירובה ודרשה לקבל את כתובתה וכן פיצוי הולם בגין הרס הנישואין ושנות העגינות הארוכות.
הנקמנות לא תאריך ימים
גם בפעם הזו קבעו הדיינים, כי למרות שחלפו כבר 28 שנים של חיים בנפרד, ולמרות שאין כל סיכוי לשלום בית במקרה זה, לא ניתן לחייב את האישה לקבל גט. עם זאת, הדיינים סייגו דבריהם באמרם, כי ניכר שהפיצוי שהציע הבעל הוגן דיו, שכן הוא כפול מסכום כתובתה, וכי כעת סירובה של האישה מקורו בנקמנות.
על מנת לשים קץ לסכסוך רב השנים נקבע, כי הבעל יוכל לבחור באחת משלוש אפשרויות לפיצוי האישה: האחת, תשלום פיצויים בסך 400 אלף שקל; השניה, מתן זכות מגורים לאישה בדירת השייכת לבעל עד יום מותה, והאחרונה היא המשך תשלום המזונות החודשיים עד אחרית ימיה.
הבעל התבקש להודיע לביה"ד באיזו חלופה בחר בתוך 30 יום, שאם לא תסגר תביעתו.
חוסר שיוויון
פסק הדין מבטא את חוסר השוויון בהלכה היהודית, על פיה לא ניתן לחייב את הבעל לתת גט, אלא רק לפעול כנגדו עד שייתן את הגט, לעומת האפשרות לכפות על האישה - בתנאים מסוימים - לקבל הגט. חוסר השוויון הזה מאוזן, לכאורה, על ידי מתן פיצויים לאישה בשל שנות עגינותה, שמנעו ממנה הקמת משפחה חדשה.
דרישות האישה, יש בהן יסוד של נקמנות, אך גם עמידה לגיטימית על זכויותיה בעקבות סרבנות הבעל. בסיכומו של דבר, מדובר בביטוי כלכלי גרידא לחוסר הכדאיות בניהול הליכים באופן לא הוגן.
• ב"כ התובע: עו"ד ליאור פרי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד רוית גונן
*הכותב הינו עו"ד ומגשר בתחום דיני המשפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.