טעות אנוש של מזכירות ביהמ"ש הביאה לכך שהאישה זומנה לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים תוך סיכון הרישיון שלה. במשך חודשים ארוכים אף שופט או משרד ממשלתי לא הסכים לסייע לה לבטלו. הפעם ביהמ"ש התקומם.
בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעתה של לקוית שמיעה שנגררה להליכים משפטיים בשל טעות של מזכירות בית המשפט, שהובילה לזימונה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. "עברו על התובעת חמישה חודשים של התרוצצות מיותרת... טרדות וחששות בשל הסיכון הפוטנציאלי לרישיון הנהיגה שלה, וללא ספק גם תחושות תסכול וכעס", כתבה השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע בפסק דין שחייב את המדינה ב-30 אלף שקל פיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לתובעת.
הפרשה החלה בינואר 2015, כשהתובעת – מוגבלת בשמיעה ובעלת תו נכה – ביקשה מבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב להישפט על דו"ח חנייה שקיבלה.
לאחר שנערך דיון בתיק הורה בית המשפט למזכירות להעביר את הפרוטוקול למשרד התחבורה. בשל טעות אנוש הועבר הפרוטוקול למכון הרפואי לבטיחות בדרכים והתובעת זומנה לבדיקות רפואיות שלא לצורך.
מאחר שהבדיקות עלולות לסכן את רישיונה ניסתה התובעת ככל יכולתה לבטל את הזימון אך לא הצליחה: במכון הפקידה השיבה שאינה יכולה לבטל את ההזמנה ומשרד הבריאות – שהמכון כפוף לו – סירב לסייע לה.
בלית ברירה התובעת פנתה לעזרת בית המשפט אולם שם נאמר לה שהזימון נמצא בסמכות משרד התחבורה ואין לבית המשפט אפשרות לבטלו. התובעת לא התייאשה – ניסתה פנייה שנייה לבית משפט השלום, לאחר מכן לבית המשפט המחוזי ולבסוף הגיעה אפילו לבית המשפט העליון, אך כל הערכאות דחו אותה.
לבסוף, אחרי 5 חודשי התרוצצויות, היועצת המשפטית של משרד הבריאות הודתה שנעשתה כאן טעות.
בתביעה שהגישה באוגוסט 2016 נגד הנהלת בתי המשפט, משרד הבריאות ועיריית תל אביב דרשה האישה פיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לה עקב ההתנהלות הרשלנית של השופטים, של המזכירה – שמועסקת על ידי העירייה, ושל משרד הבריאות.
המדינה והעירייה טענו שתיהן שהתקלה הראשונית נבעה מטעות אנוש שלא נחשבת לרשלנות. לגבי ההחלטות השיפוטיות האחרות נטען שהשופטים לא היו מוסמכים לבטל את הזימון מהמכון הרפואי, גם אם נבע מטעות. עוד נטען שבהתאם לפסיקה עדכנית המדינה תימצא אחראית להחלטות שיפוטיות שגויות במקרים של זדון בלבד.
רשלנות רבתי
פסק הדין יוצא הדופן של השופטת הבכירה מימון שעשוע קבע שהייתה כאן רשלנות רצינית ביותר. משרד הבריאות התרשל בכך שזימן את התובעת לבדיקות ללא בסיס ולא נתן לה מענה ענייני בזמן אמת.
אבל חמור מכך, השופטת מתחה ביקורת גם על הנהלת בתי המשפט, וקבעה כי שרשרת ההחלטות שבמסגרתן השופטים דחו את התובעת בהסתמך על נימוקים פרוצדורליים בלבד, נחשבת לרשלנות רבתי של המערכת.
"עברו על התובעת חמישה חודשים של התרוצצות מיותרת בין הערכאות המשפטיות ומשרד הבריאות, טרדות וחששות בשל הסיכון הפוטנציאלי לרישיון הנהיגה שלה, וללא ספק גם תחושות תסכול וכעס", כתבה בחריפות.
לצד זאת נקבע כי העירייה פטורה מאחריות משום שבהקשר שלה מדובר היה בטעות תמימה של פקידת בית המשפט המקומי.
משכך, השופטת הטילה את מלוא האחריות על המדינה וחייבה אותה לפצות את התובעת ב-30 אלף שקל על עגמת הנפש שנגרמה לה, בתוספת כ-20 אלף שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד על כל ההליכים המיותרים שנאלצה לנהל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד דוד אריכא עוסק בתעבורה ובתאונות דרכים
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.