מאת: עו"ד גיל אפרתי
לפסק הדין בעניין פלונית נ' כ.א.ל כרטיסי אשראי לישראל
חייבת שביקשה לשלם לנושיה רק 200 שקל בחודש, לא הרשימה את השופטת, שנוכחה לדעת שהאישה מנהלת אורח חיים ראוותני. האישה, שתיאלץ לשלם 1,000 שקל בחודש, אף חויבה בהוצאות לטובת המדינה.
חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל. פתחה בשנת 2012 תיק בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה כנגד בעלת חוב. בתיק נקבע שהחייבת תשלם 1,000 שקל בחודש על מנת לכסות את חובה לחברה.
ביולי 2013 זומנה האישה לחקירת יכולת בפני רשמת לשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה - מקום מגוריה. מטרת החקירה הייתה לבדוק את מצבה הכלכלי ולוודא שהחייבת אכן יכולה ומתכוונת לשלם את חובה. בתום החקירה הפחיתה הרשמת את התשלום החודשי ל- 400 שקל.
אלא שהפחתה זו עדיין לא סיפקה את החייבת. בבקשה שהגישה ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, היא שוב ביקשה להפחית את התשלום ל- 200 שקל. הפעם, לא רק שבקשתה נדחתה, אלא שהרשמת העלתה את התשלום בחזרה ל- 1,000 שקל.
הרשמת קבעה, כי בעוד שהחייבת טענה לחוסר יכולת כלכלית, נראה כי מרבית הוצאותיה הן עבור מותרות. כך, מתדפיס כרטיסי האשראי של בעלה עלה כי החייבת ובעלה מרבים לנפוש בארץ ובחו"ל, אוכלים במסעדות ורוכשים תכשיטים ומוצרי אופנה. לבני הזוג שני רכבים, חמישה חשבונות בנק והם מחזירים חובות מחוץ לתיק ההוצל"פ.
בנסיבות אלה, קבעה הרשמת, שעל החייבת לעשות ככל יכולתה בכדי לצמצם את הוצאותיה ולהגדיל את הכנסותיה.
החייבת לא התייאשה וביקשה לערער על ההחלטה בבית משפט השלום בחיפה. בבקשתה היא טענה, כי הרשמת לא הייתה מוסמכת להעלות חזרה את סכום התשלום, וכי החלטתה כוללת הערות פוגעניות. עוד טענה, כי המסקנות על אורח חייה שגויות: היא לא הייתה בחו"ל בשלוש השנים האחרונות והיא לא מוציאה כספים על מותרות.
מותרות במקום כיסוי חובות
השופטת מירב קלמפנר-נבון דחתה את הבקשה: ראשית, מכיוון שברמה הפרוצדוראלית, היא הוגשה באיחור. שנית, מכיוון שגם לגופו של עניין, אין הצדקה לקבלה. התערבות בהחלטת רשם הוצל"פ לצו תשלומים, קבעה השופטת, תיעשה במשורה, במקרים בהם נעשתה טעות או שחל שינוי מהותי במצב החייב.
על פי השופטת, במקרה זה, הרשמת לא טעתה. היא ציטטה את פירוט ההוצאות של החייבת מתוך תדפיס כרטיסי מעיד ללא כל ספק, על כך שהיא מבזבזת כספים על מותרות שעה שעליה לכסות חובות.
השופטת הוסיפה, כי התנהלות החייבת בתיק אינה ראויה ומעלה חשש שהיא מנסה להתחמק מפירעון החוב: היא מנסה את מזלה בכל פעם בפני פורום שונה, במטרה להפחית תשלום חודשי, שהייתה יכולה לעמוד בו לו הייתה משפרת את התנהלותה הכלכלית.
לבסוף, מעבר לכך שהתשלום החודשי שתשלם החייבת יישאר 1,000 שקל, היא אף חויבה לשלם עוד 1,000 שקל עבור הוצאות לאוצר המדינה.
חייו של החייב
חייבים נוטים לחשוב, שאם יודיעו שאין להם הוצאות, שאינם עובדים או שהם משלמים חובות מחוץ להליך ההוצאה לפועל, יקטינו להם את התשלום החודשי. בפועל - ההיפך הוא הנכון: מי שלא עובד ואין לו הוצאות - צפוי לצו תשלומים גבוה. מה גם, שעל פי הפסיקה, אסור לחייב לכסות חובות מחוץ להליך.
על החייבים להבין, כי טרם קביעת שיעור צו התשלומים, בודקים רשמי ההוצאה לפועל את מצבם הכלכלי עד תום. כך, נבדק האם החייב ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו, האם הוצאותיו סבירות, מהו הפער בין ההכנסות להוצאות שלו. אם ישנו פער שלילי, יוסיף הרשם ויבדוק מהו מקור הפער וכיצד החייב פועל לכסותו.
לסיכום - כדאי להתייעץ עם עורך דין כדי לדעת כיצד לשבץ את הנתונים, שכן התשלום שנקבע יכול להשפיע באופן מהותי, ולעיתים בלתי הפיך, על חייו של החייב.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' כ.א.ל כרטיסי אשראי לישראל
* הכותב, שותף במשרד עורכי דין רייזמן, אפרתי לשם ושות', העוסק בדיני הוצאה לפועל.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: הוצאה לפועל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.