בצעד לא מובן, ולמרות יוקר המחיה הגואה, חייב ביהמ"ש למשפחה את האב לשלם רק 1,000 שקל בחודש עבור מזונות זמניים של בתו בת ה-3. המחוזי התערב, דחה את טענת האב שהדבר נעשה בגלל מניעת קשר וחייב אותו לשלם פי שלוש
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל אתמול ערעור שהגישה אם לבת 3, לצורך הגדלת המזונות הזמניים המשולמים לה. משום מה חייב בית המשפט למשפחה את האב במזונות של אלף שקל בלבד, כשלטענת האחרון בערעור – היה זה על מנת לתמרץ את האם לשתף פעולה עם חידוש הקשר בינו לבין בתם, על רקע ניכור הורי שייחס לה. סגן הנשיא שאול שוחט דחה אותו, וקבע שהמזונות יועמדו על כ-3,000 שקל.
המערערת והמשיב ניהלו זוגיות קצרה לפני מספר שנים ממנה נולדה בתם, כיום בת שלוש. עוד בטרם הלידה הם נפרדו, כאשר נכון להיום מתקיימים הסדרי שהות מצומצמים ביותר בין האב לבתו: הוא מגיע פעמיים בשבוע לגן שלה, מבלה איתה שעתיים בלבד ולבסוף מחזיר אותה לבית אימה.
ואולם על רקע יוקר המחיה ההולך וגואה והגזרות הכלכליות שנכנסו אך לאחרונה לתוקף, החליטה האם שאין הצדקה לכריעתה תחת הנטל, לפחות בהיבט הכספי. היא הגישה תביעה לפסיקת מזונות שבצדה בקשה למזונות זמניים, כשבתגובה לכך החל האב להעביר לה אלף שקל בחודש מיוזמתו. במהלך נובמבר התקבלה החלטת בית המשפט בבקשה למזונות זמניים, שהאם לא יכלה להשלים עמה.
באותה החלטה קבעה השופטת כי "לאחר בחינת הנתונים, בהינתן הליך חידוש הקשר ונסיבות המקרה, נחה דעתי להורות לאב להמשיך ולשלם לידי האם סך של 1,000 שקל לחודש בגין מזונות הקטינה, כפי שעשה החל מחודש ספטמבר". מכאן בקשת הערעור שהוגשה למחוזי על-ידי האם.
ממציא קביעות יש מאין
לטענת האם, הוצאות הבת מוטלות במלואן עליה כך שאין היגיון לחייב באלף שקל בלבד את האב, שבהתחשב בגיל הילדה מחויב אבסולוטית במזונותיה. מנגד טען האב שמדובר במקרה קיצוני של אם מנכרת המונעת מבתה כל קשר עם אביה. לדבריו בית המשפט פסק מזונות מופחתים ככלי שנועד לתמרץ את האם מהפסקת הניכור ההורי ולרתום אותה לצורך חידוש הקשר בינו לבין הילדה.
אלא שאת השופט שוחט טיעוני האב לא שכנעו, ולא במקצת. מסקנתו הייתה שהאיש מייחס לבית המשפט למשפחה קביעות יש מאין, שבפועל נעדרות מהחלטתו בעניין המזונות הזמניים. "עם כל הכבוד", כתב השופט, "בית המשפט קמא לא קבע בהחלטתו כי המבקשת היא אם מנכרת" ואף "לא קבע כי הוא מצא לנכון להפחית את מזונות הקטינה על מנת לתמרץ את המבקשת להירתם להקמת הקשר בין המשיב לקטינה".
לגופו של עניין התקשה השופט שוחט למצוא בהחלטה נימוק מתאים שיכול להצדיק מזונות כה נמוכים, זאת במיוחד על רקע העובדה שכל הוצאות הפעוטה נופלות על האם ויוקר המחיה שרק הולך ועולה. הוא קבע כי מקרה זה מצדיק פסיקת מזונות מינמאליים העולים על 1,600 שקל בחודש, כפי שנקבע בפסיקה.
הלכה למעשה קבע השופט שהיה על בית המשפט לחייב את האב במזונות של 3,089 שקל, סכום המהווה חיבור של המזונות המינימאליים עם עלויות המדור. בנסיבות אלה הוא קיבל את הערעור וקבע שהמזונות הזמניים יועמדו על סכום האמור, וזאת עד להחלטה אחרת שייתן בית המשפט למשפחה.
נוכח התוצאה חויב האב לשלם לאם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
- ב"כ האם: עו"ד ענת לביא אזולאי
- ב"כ האב: עו"ד מאיה יוסף ויסמן ועו"ד נעם עמית
עו"ד עדי חן עוסק/ת ב- דיני משפחה, ומרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.