הבעל טען שההסכם לא מאוזן ושלא הבין את משמעותו אך בית הדין דחה את טענותיו: האיזון לא נמדד לפי השווי אלא לפי המענה שניתן לרצון של כל צד, ובמובן הזה ההסכם שירת את האינטרס של הבעל לסיים את ההליכים.
בית הדין הרבני בפתח תקווה דחה לאחרונה בקשה לביטול הסכם גירושין שנחתם שבועיים קודם לכן. הבעל טען כי ההסכם לא מאוזן וכי לא הבין את משמעותו אך הדיין הרב דוד גרוזמן ציין כי מעבר לכך שהתרשם שהבעל הבין בדיוק על מה הוא חותם, הרי שהאיזון לא נמדד לפי שווי הרכוש שכל אחד קיבל אלא לפי המענה שניתן לצרכיו ורצונותיו. במקרה הזה, רצונו של הבעל לסיים את ההליך ולסגור את התביעה הרכושית שהגישה נגדו אשתו גבר על כל אינטרס אחר, ובמובן הזה ייתכן שההסכם נוטה דווקא לטובתו.
האישה הגישה את תביעת הגירושין ובמקביל פתחה תיק לחלוקת רכוש בבית המשפט למשפחה. הבעל הודיע שהוא מסכים להתגרש אך ביקש שהדבר ייעשה בהסכם גירושין כולל.
הדיין גרוזמן תיווך בין בני הזוג ובסופו של דבר הם הגיעו להסכם שאושר על-ידו כפסק דין. ההסכם קבע בין היתר כי הקומה העליונה של הבית המשותף תועבר על שם האישה ואילו הקומה התחתונה על שם הבעל והוא ירשום הערת אזהרה על חלקו על שם בנותיו.
בנוסף התחייב הבעל שלא לגור בקומה התחתונה, לשאת ברוב המשכנתה ובעלויות הסדרת הרישום בטאבו. האישה, מצידה, התחייבה למחוק את התביעה הרכושית ושני הצדדים ויתרו על איזון משאבים.
ניסיון למקצה שיפורים
כשבועיים לאחר מכן הגיש הבעל בקשה לביטול הסכם הגירושין בטענה שהוא לא מאוזן והוא לא הבין את משמעותו. אלא שהדיין גרוזמן קבע כי טענותיו "לא מחוברות למציאות", ודחה את הבקשה.
הדיין קבע כי הטענה שההסכם לא מאוזן אינה מדויקת בעליל. "לעולם אין לבחון אם הסכם הוא מאוזן או לא, לפי השווי שכל אחד מהצדדים קיבל", כתב. "... הסכם מאוזן נקבע לפי מתן מענה הולם לצרכים והרצונות החשובים לכל צד, רצונות שלעיתים הם בעלי ערך עצום לצד אחד, ועל כן הוא מוכן לוותר יותר בנושא אחר".
במקרה הנוכחי, ציין הדיין, הבעל ביקש את ההסכם כדי למנוע את ההתדיינות הרכושית בבית המשפט למשפחה, והתרגש עד מאוד מסיום ההליכים כיוון שהדבר חסר לו הון רב, מתחים וחששות. "... סופיות ההתדיינות בין הצדדים הייתה, על פי הנראה אז, שווה לבעל הון רב יותר מכל ההישגים של האישה בהסכם, כך שאפשר והאי סימטריות עוד נוטה לטובתו", הבהיר.
הדיין הוסיף כי הוא אף אינו סבור שהבעל לא הבין את משמעות ההסכם. מעבר לכך שהוא עצמו וידא שוב ושוב שהצדדים מבינים את ההסכם, קרא עמם סעיף סעיף והחתים אותם רק אחרי שהצהירו על ההסכמות שלהם, הרי שהבעל לא נראה כאחד שלא מבין את המתרחש מסביבו. "אדרבא, הוא נראה אדם פיקח המבין היטב את משמעות ההליכים המתנהלים", נכתב.
מעבר לכך, ההלכה הרי קובעת כי אין לקבל טענה שאדם שחתם על הסכם לא הבין את משמעות הדברים.
לסיכום הדיין ציין כי "די היה להתרשם מהשביעות רצון של הבעל ואף של האישה להסכמות ולהבנות אליהם הגיעו בשביל להבין כי דין בקשה זו הינה ניסיון לשיפור זה או אחר קודם נתינת הגט...".
עו"ד מורן וקסלבלט
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.