על רקע הסכם פשרה קודם, בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה תביעה שהגישה חברת הלוואות לפירעון שלושה שיקים מ-2013.
בפברואר 2013 נחתם הסכם בו הלוותה חברת "מרפ-חי" לחברת "י.נ. אנרגיה ירוקה" כ-180,000 שקל. הלווה התחייבה להחזיר למלווה סכום של 210,000 שקל בשלושה שיקים של 70,000 שקל כל אחד.
לייעוץ בתחום:
עורך דין הוצאה לפועל
על ההסכם חתמו כערבים בעליה של החברה וכן חברה אחרת שנמצאת בבעלותו בשם "הרים ירוקים".
במקביל לחתימה על ההסכם ערכו הצדדים מסמך בכתב יד בו סוכם כי ההלוואה תועבר בפועל לחברת "הרים ירוקים" ולא לחברת "אנרגיה ירוקה" החתומה כלווה.
בפברואר 2014, ולאחר שהשיקים חזרו, פנתה "מרפ-חי" להוצאה לפועל בחיפה וביקשה לממש אותם. הלווה הגישה התנגדות והתיק הועבר לפסים רגילים בבית משפט השלום בחיפה.
את התביעה הגישה "מרפ-חי" נגד חברת "הרים ירוקים" ובעליה. היא טענה כי מכיוון שהכסף הועבר לחברה זו היא צריכה לפרוע את הסכום. עוד לדבריה, על הבעלים לפרוע את החוב מאחר שחתם על השיקים כערב.
הנתבעים טענו מנגד כי קודם להסכם נשוא התביעה נחתמו בין הצדדים שלושה הסכמי הלוואה אחרים. מדובר היה בהסכמים דומים בהם חברת "אנרגיה ירוקה" נרשמה כלווה אך בפועל הסכום הועבר לחברת "הרים ירוקים".
לדבריהם, החברה לא עמדה בפירעון ההלוואה והתובעת הגישה נגדה בקשת פירוק. במסגרת הליך זה נכללו גם השיקים שבבסיס התביעה הנוכחית. לטענתם, הליך הפירוק הסתיים בהסכם פשרה שנחתם בדצמבר 2013 ובמסגרתו קיבלה התובעת 324,000 שקל.
הנתבעים סיכמו כי מאחר שהתובעת כבר קיבלה את תמורת השיקים היא לא רשאית לנסות לגבות אותם שוב.
התובעת השיבה כי השיקים לא קשורים ליתר הסכמי ההלוואה שעמדו בבסיס הסכם הפשרה. לגישתה, הסכם הפשרה לא רלוונטי שכן הנתבעים לא היו צד להליך שם ובכל אופן, ההסכם התיר לה פתח להמשיך ולגבות את החובות שנותרו.
ניסוח מעורפל
השופטת איילת הוך-טל דחתה את עמדת התובעת כי להסכם הפשרה אין רלוונטיות להליך הנוכחי.
לדבריה, מעיון בתצהיר שנלווה לבקשת הפירוק עולה כי שלושת השטרות נכללו ביתרת החוב שהציגה התובעת שם, והיא התייחסה לחובות החברה כמקשה אחת תוך התבססות על כל ההסכמים שנחתמו ביניהם, כולל ההסכם שבבסיס תביעתה הנוכחית.
השופטת הוסיפה כי אין מחלוקת שהסכומים שנקבעו בהסכם הפשרה שולמו לתובעת. היא הסבירה כי אין זה משנה שהנתבעים לא היו צד להסכם הפשרה שעה שהשיקים נשוא התביעה נכללו בהליך שם וזכותה של התובעת בגינם פקעה.
השופטת ציינה עוד כי גם מהסכם הפשרה עצמו עולה כי לתובעת הייתה אפשרות להחריג ממנו את השיקים האמורים במפורש אך היא בחרה בניסוח מעורפל. מכיוון שהיא ניסחה את ההסכם – הניסוח פועל לרעתה, סיכמה השופטת.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובעת בהוצאות של 25,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכת דין דינה סרי ממשרד בן-עטיה, סרי, פלד עוסקת בהוצאה לפועל
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.