בנק לאומי סגר בתחילת השנה חשבון עסקי של אחד מלקוחותיו בטענה כי הוא מבצע "פריטת שיקים" המעלה חשד להלבנת הון. הלקוח טען שהוא ביצע "ניכיון שיקים" מותר. בית המשפט קבע כי הבנק לא רשאי היה להטיל איסור גורף על הפעילות ועליו לבחון כל חשד לגופו.
לתובע עסק לחלפנות כספים בשפרעם שבמסגרתו הוא עוסק בניכיון שיקים (קבלת שיקים שמועד פירעונם עתידי ופדייתם במזומן בתמורה לניכוי עמלה). את חשבון העסק הוא ניהל בבנק לאומי מאז 2005.
לייעוץ בתחום:
עורך דין בנקים
בנובמבר 2015 פנה הבנק לתובע והורה לו להפסיק לבצע בחשבון "פריטת שיקים" (פדיון שיקים שמועד פירעונם מידי) שכן הפעילות מעלה חשד לעבירה פלילית של הלבנת הון.
כעבור כשלושה חודשים קיבל התובע הודעה שהוחלט לסגור את חשבונו מכיוון שהמשיך לבצע את הפעילות האסורה.
בתביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה דרש התובע לבטל את סגירת החשבון ולהצהיר כי הבנק אינו רשאי לסגור את חשבונו בעתיד.
לטענתו, הפעולות שביצע היו מותרות לו לפי תנאי החשבון ותעודת הרישום של העסק. לדבריו, הבנק לא הציג חשד קונקרטי להלבנת הון וסגירת החשבון היא "סירוב בלתי סביר" לתת שירות בנקאי בניגוד לחוק הבנקאות.
הבנק טען מנגד כי יש הבדל בין "ניכיון שיקים" עתידיים לבין "פריטת שיקים" שמועד פירעונם מידי. הבנק הסביר כי כשמדובר ב"פריטת שיקים" הלקוח יכול לפדות את השיק בבנק ואין סיבה שיפדה אותו באמצעות עסקו של התובע תוך תשלום עמלה גבוהה יותר. אם הלקוח בכל זאת בוחר לפדות את השיק באמצעות התובע, כנראה עומד מאחורי הפעולה מניע לא חוקי.
הבנק סגור
השופטת תמר נאות פרי ציינה כי על פי חומר הראיות התובע עסק לא רק ב"ניכיון שיקים" עתידיים אלא גם ב"פריטת שיקים" שמועד פירעונם מידי.
עם זאת, לא היה מקום שהבנק יאסור על פריטת השיקים באופן גורף. השופטת קיבלה לעניין זה את עמדת התובע כי בבסיס פריטת שיקים יכול לעמוד היגיון כלכלי ואין להסיק בהכרח שהדבר נעשה למטרות הלבנת הון. פריטת שיקים "חוקית" תתכן למשל כשהבנק סגור באותו יום והלקוח זקוק לכסף מזומן או כשאין לו חשבון בנק משל עצמו.
השופטת הדגישה כי אין איסור בחוק על "פריטת שיקים" ועמדת הפסיקה היא שיש לבחון כל מקרה לגופו. יש לקוחות שפעולת "פריטה" עבורם היא לגיטימית ומאידך ייתכן כי עבור לקוחות אחרים הפעולה תעורר חשד. לפיכך, לא היה מקום לסגור את חשבונו של התובע שכן מדובר ב"סירוב בלתי סביר" לתת שירות בנקאי .
עם זאת, גם התובע התנהל בצורה לא ראויה כאשר המשיך בפעילות גם אחרי שחתם על מסמך מול הבנק בו התחייב להימנע מ"פריטת שיקים". אם התובע סבר כי הוחתם שלא בצדק היה עליו לפנות לבנק כדי לנסות להסדיר את אי ההבנות או לפנות לערכאות משפטיות.
בסיכומו של דבר קיבלה השופטת את התביעה בחלקה וקבעה כי הודעת הסגירה שהוציא הבנק וההתחייבות עליה חתם התובע בטלים. דרישת התובע לצו המונע מהבנק לסגור את חשבונו גם בעתיד נדחתה.
בשל התנהלות התובע "שהיה יכול לפעול להקטנת היקף המחלוקת" לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד מוראני פאיז
- ב"כ הנתבע: עו"ד לוינבוק
* עורך דין רונן שחר ממשרד שחר רוזנשטיין עוסק בדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.