סמנכ"ל כספים בחברה התעצבן מכך שהמנכ"ל ייחס לו קצב עבודה איטי. יום למחרת הוא אושפז בבית החולים בשל התקף לב. ביה"ד הכיר בשיחה כאירוע חריג
בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה בשיחה שניהלו סמנכ"ל כספים ומנכ"ל חברה, אשר הידרדרה לצעקות ולאחריה קיבל הסמנכ"ל התקף לב, כאירוע חריג בעבודה. הגם שהתביעה הוגשה בשיהוי ניכר ושהמנכ"ל, עד המפתח, לא זומן לעדות, האמינה הנשיאה הדס יהלום ליתר עדי התביעה שסיפרו כי יממה בלבד אחרי השיחה לקה התובע בלבו.
מדובר באירועים שהתרחשו לפני כשמונה שנים. התובע, ששימש אז כסמנכ"ל כספים בחברה מסוימת, סיפר כי במסגרת עבודתו היה אמון על נושאי הכספים, התזרימים והדו"חות השונים לבורסה. כחלק מכך, סיפר, היה עליו להכין תקציב שנתי ותוכניות פיננסיות לחברת בת בגרמניה, שביצועיה הכספיים לא היו טובים והיה צורך לייצב אותה ולהכין אותה למכירה, לכשיימצא רוכש.
התובע המשיך וסיפר כי בתחילת דצמבר 2016 קיים פגישת עבודה עם המנכ"ל, במסגרתה נשאל על-ידו היכן הדברים עומדים. לתשובת התובע שהוא עדיין עובד על הדברים תהה המנכ"ל מדוע העבודה מתארכת ולוקחת זמן. למשמע דברי המנכ"ל, סיפר התובע, הוא התפוצץ מכעס שכן לטענתו עמל על כך לילות כימים, מתוך כוונה להשלים את העבודה מוקדם ככל האפשר.
בשלב זה של השיחה, סיפר התובע, הוא התפרץ בצעקות תוך שהמנכ"ל מנסה להרגיעו, ללא הועיל. היה זה יום חמישי, כאשר לדברי התובע בשישי בלילה הוא התעורר משנתו בגלל כאב חד בחזה בליווי הזעה מרובה. הוא פונה בניידת טיפול נמרץ לבית החולים, שם אובחן כי לקה באוטם שריר הלב.
עדכן את הקולגות
למרות מחדלו של התובע לזמן לעדות את עד המפתח, המנכ"ל, השופטת יהלום קבעה שיש לתת אמון בגרסתו – לפיה התקף הלב חל בסמיכות לשיחה המלחיצה – נוכח עדויות של עובדים אחרים וכן מסמך רפואי, התומכים בה.
כך, מעדויות האנשים ששימשו בתקופה הרלוונטית כחשב וכסמנכ"ל התפעול של החברה, עלה שהתובע סיפר בקבוצת המנהלים בתחילת דצמבר 2016 על אודות האירוע הלבבי שחווה. "שלום לכולם, זו לא בדיחה – חטפתי התקף לב", סיפר החשב שהתובע שלח בקבוצה ביום שבת שלאחר השיחה עם המנכ"ל.
גם סמנכ"ל התפעול סיפר כי בשיחה שקיים עם התובע בסמוך למשלוח ההודעה שאל אותו מה קרה, והוא ענה שבחמישי בערב נפגש עם המנכ"ל וכי הלה לחץ עליו במהלך הפגישה ושאל אותו בתוקפנות מדוע עבודתו מתעכבת.
"מדובר בעדויות אמינות ולא הובא טעם מדוע לא לקבלן", כתבה השופטת. ראיה נוספת שחיזקה את גרסת התביעה הייתה מסמך רפואי, עליו חתום פרופסור שהינו מומחה למחלות לב, בו נרשם שבמהלך היממה הקודמת להתקף הלב חש התובע ברע ובמתח רב, בשל אירוע בעבודה.
סיכום חומר הראיות, לדברי השופטת, מעלה כי התובע הוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו. בנסיבות אלה היא ביקשה מביטוח לאומי לעדכן תוך חודש האם ישנו צורך למנות מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי, או שמא הוא מוכן להכיר כבר עכשיו בתובע כנפגע עבודה.
- ב"כ התובע: עו"ד אלישר פיינגרש
- ב"כ הנתבע: עו"ד רועי הררי
עו"ד אפרים גלסברג
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.