ויתר על הדירה בהסכם הגירושין ואז טען שהוא פיקטיבי

הגרוש טען כי הגירושין היו הצגה אחת גדולה שנועדה למנוע מהנושים שלו להשתלט על הדירה שלהם. אלא שסכום החוב המגוחך העלה תהיות בקרב הדיינים.

בית הדין הרבני האזורי בנתניה דחה לאחרונה תביעה של גבר גרוש לביטול הסכם גירושין בטענה שמדובר בהסכם פיקטיבי שנועד להבריח את הנושים שלו לאחר שנקלע לחובות של כ-100 אלף שקל. אך גרסתו של התובע הייתה רחוקה מלשכנע את שלושת הדיינים – הרב שלמה שפירא, הרב אברהם מייזלס והרב רפאל י' בן שמעון.  

התובע וגרושתו נישאו ב-1990 והתגרשו כעבור 10 שנים אחרי שחתמו על הסכם גירושין, במסגרתו הוא התחייב, בין השאר, להעביר לה את חלקו בדירה המשותפת ללא תמורה.

בשלב מסוים הם חזרו לחיות יחד, וב-2003 האישה מכרה את הדירה הישנה ורכשה אחרת תחתיה (שמאז גם היא נמכרה ונרכשה אחרת במקומה).

ב-2012 בני הזוג נפרדו שוב ונערך להם מה שנקרא בלשון ההלכתית "גט לחומרא" – כדי לשלול כל ספק לגבי נישואיהם.

באותה שנה הגיש האיש תביעה לביטול ההסכם – תביעה שאם תתקבל תגדיל את סיכוייו לקבל סכום כסף משמעותי עבור חלקו בדירה המשותפת דאז.

טענתו העיקרית של התובע הייתה כי הגירושים היו פיקטיביים ונועדו למנוע מנושים להגיע אל נכסיו – לאחר שנקלע לחובות של כ-100 אלף שקל.  

התובע המשיך וסיפר כי מיד לאחר סידור הגט הוא וגרושתו חזרו לחיות יחד, ואף נולד להם בן נוסף.במהלך אפריל 2012, לאחר שהפסיק להביא פרנסה, הנתבעת החלה בפרובוקציות , ומאז הם חיים בנפרד מאחר שהוא הורחק מהבית.

מנגד, הנתבעת טענה כי הגירושין היו אמיתיים והם חזרו זה לזו רק כעבור שנתיים. הפרידה הסופית, לטענתה, הגיעה בעקבות אלימות מילולית ופיזית מצד התובע.

בנוגע להסכם הגירושין היא טענה כי מדובר בהסכם אמיתי, הוגן ומאוזן, שבו התובע ויתר על חלקו בדירה לטובתה ולטובת מגורים יציבים לילדיו, ומצד שני היא ויתרה על זכויות ברכב שלו והמשיכה לשלם לבדה את המשכנתא.

דרמטי מדי

בפסק דין רחב היקף, דן הרב מייזלס בכל טענות הצדדים, הן לאורו של החוק הישראלי והן לאורה של ההלכה. בסופו של דבר, הדיין פסק שקבלת גרסתו של התובע תהווה "החלטה קיצונית ובלתי־הגיונית". הדיינים שפירא ובן שמעון הצטרפו לקביעתו.

בין היתר, הדיין מייזלס סבר כי חוב של מאה אלף שקל לא מצדיק מהלך כה דרמטי של גירושין פיקטיביים.

הדיין אף תהה מדוע היה צורך בכל ההצגה של יצירת גירושין, שהרי התובע יכול היה פשוט להעביר לאשתו את חלקו בדירה במתנה.

שאלה נוספת שהדיין העלה הייתה מדוע השניים לא חתמו על מסמך כלשהו המוכיח שהייתה ביניהם הסכמה שכל התהליך של העברת הדירה מפוברק.

בנוסף, הדיין הסביר שבן זוג לשעבר, שתובע ביטול הסכם גירושין בטענה שהיה פיקטיבי, נוקט למעשה בדרך עבריינית ממדרגה ראשונה. מחד הוא מנצל את הליכי בית הדין לרעה ומוליך אותו שולל, ומאידך מרמה את הנושים.

בעניין זה הדיין אף הזכיר שבהסכם קיימת הצהרה מפורשת שלפיה לצדדים אין ולא תהיינה תביעות כלשהן אחד כלפי השני. לכן, הדיין הבהיר כי ישנה חובה להחמיר מאד עם התובע בכל הקשור לרמת הראיות שעליו לספק בכדי להוכיח שמדובר בהסכם למראית עין – דבר שלא הוכח כלל.

• ב"כ התובע: עורך דין דיני משפחה דניאל ברוזה
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אברהם שלג

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.