ויתרה על ירושה רגע לפני חדלות הפירעון. ביהמ"ש אישר את המהלך

נאמן בתיק חדלות פירעון דרש להשיב לקופת הנושים את חלקה של החייבת בירושת אביה, עליו ויתרה לטובת אימה. השופטת דחתה את הבקשה 

השופטת מירב קלמפנר נבון מבית משפט השלום בחיפה דחתה לאחרונה בקשה שהגיש נאמן לבטל פעולת הסתלקות של חייבת מזכויות בדירה שהותיר אחריו אביה המנוח. הנאמן טען שהחייבת ויתרה על חלקה לטובת אמה בחוסר תום לב וכדי להבריח את הנכס מהנושים. השופטת קבעה שאמנם ההסתלקות נעשתה בסמוך לתחילת הליך חדלות הפירעון, אך במועד בו החייבת טרם נקלעה לחובות.

ביוני השנה (2024) ביקש הנאמן להוציא צו שיאסור לבצע פעולות בנכסי עיזבון אביה המנוח של החייבת, ביניהם דירת מגורים. הוא ביקש בנוסף לבטל את הענקת זכויות החייבת בעיזבון לאימה. 

הנאמן טען שהחייבת לא ציינה במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון כי העבירה זכויות או נכסים שהיו לה במסגרת 7 השנים שקדמו להגשת הבקשה. ואולם, בבירור שנערך עימה היא מסרה כי ויתרה על ירושת אביה המנוח בסמוך לפטירתו ב-2012, לטובת אימה וללא תמורה. 

לטענת הנאמן, ההסתלקות מהעיזבון נעשתה בפועל עם הגשת הבקשה לצו ירושה ב-2022, כשנה וארבעה חודשים לפני הגשת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון, ובזמן שהחייבת הייתה כבר בחובות כלפי הנושה העיקרי שלה, בנק לאומי. הוא הוסיף ששווי הנכס המרכזי בעיזבון, דירת ההורים, עומד על כ-685,000 שקל, וחלקה של החייבת שווה כ-85,000 שקל. הוא עתר לביטול הענקת הזכויות בנכס ולהעברת הסכום לקופת הנושים, מאחר שמדובר לשיטתו בהברחת נכסים.  

אימה של החייבת טענה כי הוויתור שבתה עשתה היה בתום לב וללא קשר להליך חדלות הפירעון. האם ציינה שגם בת נוספת שלה ויתרה על חלקה בירושת האב לטובתה, מה שמוכיח לשיטתה שלא מדובר בהברחת נכסים. 

החייבת עצמה טענה כי בזמן ההסתלקות מהעיזבון היא לא הייתה בחובות, ואלה נוצרו לאחר מכן, באוקטובר 2023 עם פרוץ המלחמה וביטול משרתה. היא הוסיפה כי באותה תקופה היא נותרה בבית עם ילדיה הפעוטים, שעה שבעלה נעדר מהבית בשל שירות מילואים ממושך. כך לדבריה החלה התדרדרותה הכלכלית ועד מועד זה עמדה בכל התחייבויותיה השוטפות.

עוד היא הדגישה שפנתה מיוזמתה להליך חדלות פירעון מאחר שלא הייתה יכולה לשאת עוד את התשלומים הכבדים והחיובים החלו לחזור. 

הפריכה את החזקה

השופטת מירב קלמפנר נבון קבעה כי מועד הבקשה לצו ירושה ב-2022 הוא מועד ההסתלקות של החייבת מזכויותיה בעיזבון. מדובר בפחות משנתיים טרם פתיחת הליך חדלות הפירעון, כך שמהבחינה הזו מתקיים התנאי הרלוונטי בחוק לביטול ההסתלקות.

עם זאת, השופטת ציינה שהחייבת הפריכה את החזקה הקבועה בחוק שלפיה במועד ההסתלקות היא הייתה חדלת פירעון. היא הציגה דפי חשבון שמהם עלה שרק בספטמבר 2023 החלו לחזור לה הרשאות וחיובים, ועד אז היא עמדה בהם כסדרם. 

בנסיבות אלה, הבהירה השופטת, לא ניתן להורות על ביטול גריעת הנכס מקופת הנשייה. היא הסבירה שנסיבות המקרה, כמו גם תגובתה של מקבלת הנכס – אם החייבת, לא מעידות כי המטרה הייתה להבריח נכס מנושים. 

זאת ועוד, האם הצהירה שמדובר בדירת המגורים שלה, דירה קטנה וישנה, וכי היא לא התפנתה לטפל בהוצאת צו הירושה אלא רק כשחלה הפוגה במחלת הסרטן ממנה היא סובלת. עוד הצהירה האם כי בנותיה ויתרו על חלקן בדירה לטובתה, בשעה שכניסה להליכי חדלות פירעון של בתה כלל לא הייתה על הפרק. 

לפיכך דחתה השופטת את בקשת הנאמן. 

לא ניתן צו להוצאות. 

• ב״כ החייבת: לא צוין
• הנאמן: עו״ד נדב שפירא

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.