זוכה פעמיים מנהיגה בשכרות: פער בלתי תקין בין תוצאות המדידה

לידיעת כל מי שמואשם בנהיגה בשכרות: החוק אוסר פער של למעלה מ-10% בין תוצאות בדיקה כפולה של אויר נשוף המבוצעת לנהג. זיכוי מעניין שניתן לאחרונה, עוסק באופן שבו יש לפרש את התוצאות השונות.  

סגן נשיאת ביהמ"ש לתעבורה בבאר שבע, השופט אלון אופיר, זיכה נהג שהואשם בנהיגה בשכרות, לאחר שהגיע למסקנה כי יש פער בלתי תקין בין שתי תוצאות בדיקות הינשוף שנערכו לו.  

נסביר: כל בדיקת ינשוף מסתיימת בשתי תוצאות, האחת מבוססת על הקרנת גלי אינפרא-אדום (IR) והשנייה על תרגום אות כימי לחשמלי (EC). כך יוצא ששתי בדיקות מעלות ארבע תוצאות. במקרה זה התוצאות בבדיקה הראשונה היו 450 מיקרוגרם (IR) ו-435 (EC), ואילו בבדיקה השנייה 420 (IR) ו-405 (EC), כולן מעל הרף המותר.

במקרה הנדון דובר על נהג שנעצר לבדיקה ב-2015, ובבדיקה שנערכה לו (שתי נשיפות בפערים של מספר דקות), התגלו תוצאות עם פער שנוי במחלוקת.   

המדינה התבססה על כך שבדיקת ה-IR היא הקובעת ואילו הבדיקה הכימית מהווה אינדיקציה נוספת לאימות הימצאותו של סוג החומר בדם. כלומר, לשיטתה, יש לבחון רק את הפער בין בדיקות ה-IR.

הנאשם הודה ששתה שני בקבוקי שליש ליטר בירה לפני כן, אך כפר בתקינות המכשיר, מיומנות המפעיל ואמינות התוצאה.

טענתה העיקרית של ההגנה היתה כי תקנות התעבורה קובעות שאסור שיהיה פער של יותר מ-10% בין כל אחת מארבע הבדיקות. כלומר טענת ההגנה היתה כי ניתן להשוות בין תוצאות של כל שתי מדידות, ואם מוצאים פער של יותר מ-10%, שניתן למצוא במקרה זה בין 405 ל-450, הרי שלא ניתן לקבוע כי בוצעה נהיגה בשכרות.

ביהמ"ש לתעבורה קיבל את טענה זו – שלפיה אין צורך אפילו להשיב לאשמה ולנהל פרשת הוכחות – וזיכה את הנאשם מיד.

אלא שביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע קיבל את ערעורה של המדינה, והורה לביהמ"ש לתעבורה לדון בעניין, תוך שציין כי אין להצליב בין הבדיקות השונות, וכי ההנחייה היא כי בעת השוואת המדידות, יש להשוות רק בין מדידות ה-IR.

שתייה אינה אסורה

למרות זאת, השופט אופיר שוב הגיע לאותה מסקנה של זיכוי.

השופט הפנה לפסיקה של בית המשפט המחוזי ("פרשת עוזרי"), שאחריה חל שינוי ברישומי בדיקות הינשוף. עד אז בפלטי הינשוף נרשמו רק מדידות ה-IR כתוצאות רשמיות, ואילו מאז פרשה זו המדינה החלה לרשום את תוצאות בדיקת ה-EC לא כאינדיקציה לזיהוי סוג החומר הנמדד כאלכוהול אלא כמדידה עם ערך מספרי לכל דבר ועניין.

במצב זה, לדעתו, יש לבחון את כל ארבע התוצאות והפערים ביניהם. השופט הוסיף כי בעיניו, אילו המחוקק היה מתקן את התקנות וקובע שיש להתעלם מבדיקות ה-EC, או מבהיר כי פער של 10% יהיה רק בין שתי בדיקות מאותו הסוג, הרי שניתן היה לדחות את טענת ההגנה. אולם ברגע שהתקנות "שותקות" לגבי סוגי הבדיקות, יש לבחור בפרשנות המקלה עם הנאשם, בהיותה סבירה לא פחות מפרשנויות אחרות, ולקבוע כי היה פער בלתי תקין בין שתי הבדיקות.

בנוסף, השופט ציין כי לא היתה אינדיקציה אחרת לשכרות, שכן הנאשם עבר בדיקת מאפיינים בהצלחה (ריח, תגובות, הופעה), וכן כי המדינה לא הציגה מסמכים המעידים על תקינותו של המכשיר המודד.

בתוך כך נדחתה טענת המדינה שלפיה די בכך שהנאשם הודה ששתה שני בקבוקי בירה. השופט הזכיר כי שתיית אלכוהול אינה אסורה בהתאם לחוק, אלא מה שאסור הוא לשתות מעבר לרף המותר בחוק.

• ב"כ המאשימה: לשכת תביעות תנועה נגב
• ב"כ הנאשם: עו"ד אלמוג אזולאי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.