הרוכשת הגיעה לדירה ללא שום קשר לחברת התיווך. אלא שבית המשפט קבע כי המוכרת – שהסכימה להפחית את המחיר משמעותית – תשלם דמי תיווך חלקיים משום שהפרה את הסכם הבלעדיות עליו חתמה.
בית משפט השלום בתל-אביב חייב לאחרונה מוכרת דירה בתשלום עמלת תיווך חלקית של 21,000 שקל אף שהרוכשת הגיעה לדירה ללא שום קשר למתווכת עמה חתמה על בלעדיות. השופט נמרוד אשכול כי המוכרת הפרה את ההסכם וסיכלה את היכולת של המתווכת לשמש כ"גורם היעיל בעסקה", כשהחליטה להפחית 275 אלף שקל מהסכום שדרשה מבלי לעדכן אותה ולתת לה הזדמנות למצוא קונים לאחר הירידה המשמעותית במחיר.
בינואר 2018 הגיעה אמה של הרוכשת לראות את הדירה שברחוב הנוטרים בהרצליה בעקבות מודעה שפרסמה המוכרת באופן עצמאי באתר "יד 2" אך ויתרה עליה משום שהמוכרת סירבה להתגמש במחיר.
כחודש לאחר מכן חתמה המוכרת על הסכמי תיווך ובלעדיות מול המתווכת של "סטאר לנד", זכיינית "פרימקס ישראל", בהם נקבע כי תפעל באופן בלעדי למכירת הדירה תמורת 2,190,000 שקל בתוך חצי שנה.
לאחר חתימת ההסכם נתלה שלט מכירה על הדירה, ואמה של הרוכשת הפוטנציאלית, שגרה באזור, ראתה אותו והבינה שהיא עדיין מוצעת למכירה. בעקבות זאת היא שוב פנתה למוכרת ולאחר משא ומתן היא הסכימה להפחית את המחיר ל-1,925,000 שקל והעסקה עם בתה נסגרה.
לאחר שהסכם המכר נחתם פנתה המתווכת למוכרת ודרשה עמלת תיווך אך המוכרת סירבה לשלם בטענה שאין לה שום קשר לעסקה, ובשל כך הגישו המתווכת וסטאר לנד תביעה לתשלום עמלה של 33,706 שקל בתוספת 50% מערך המע"מ, כפי שנקבע בהסכם התיווך.
בתביעה נטען כי העסקה נחתמה בתקופת הבלעדיות בזכות השלט שנתלה מטעם חברת התיווך ולכן היא נחשבת לגורם היעיל שהביא למכירה. לחילופין נטען כי המוכרת הפרה את הסכם הבלעדיות משום שלא הודיעה למתווכת שהיא מוכנה להפחית את המחיר באופן משמעותי ובכך מנעה ממנה את האפשרות למכור את הדירה. בתוך כך הודגש כי המחיר המקורי שהציעה המוכרת היה גבוה ממחיר השוק והקשה על המכירה.
הנתבעת טענה לעומת זאת כי את המשא ומתן מול הרוכשים היא ניהלה בעצמה, וללא שום קשר למתווכת. לטענתה, שלט לא יכול להיות "גורם יעיל בעסקה". הרוכשת הגיעה אליה דרך אמא שלה ולא דרך המתווכת, ובנסיבות אלה היא לא זכאית לעמלת תיווך גם אם הסכם המכר נחתם בתקופת הבלעדיות.
המכשול הוסר
השופט נמרוד אשכול הסכים עם הטענה שהתובעות לא היו הגורם היעיל שהביא לסגירת העסקה. נקבע כי השלט בו הבחינה אמה של הרוכשת לא נחשב לפי הפסיקה ל"גורם יעיל" אלא לכל היותר היה חלק מהשרשרת הסיבתית שהובילה בסופו של דבר למכירה.
עם זאת, השופט קבע כי הסיבה עיקרית לסגירת העסקה הייתה הורדת המחיר המשמעותית, עליה הנתבעת לא דיווחה למתווכת אף שידעה כי המחיר מקורי הקשה על מכירת הדירה.
בכך, קבע, היא מנעה מהמתווכת את האפשרות להביא קונים אחרי הסרת המכשול העיקרי לסגירת העסקה. בהתאם לתנאי הסכם הבלעדיות, סיכול האפשרות למכור את הדירה מחייב את המוכרת בתשלום מלוא העמלה.
ואולם, לנוכח נסיבות המקרה השופט החליט להפחית את הסכום מטעמי צדק וחייב את הנתבעת לשלם לתובעות 21,000 שקל בלבד, ללא חיוב בהוצאות.
- ב"כ התובעות: עורכי דין יצחק קירה, גיל צבע, משה אשכנזי ואוהד ריצ'מונד
- ב"כ הנתבעת: אורי פורת, עו"ד מקרקעין
עו"ד חיים אטלי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.