הנתבעת צילמה למטרות מסחר 8 יצירות שאיירו 2 אמני רחוב בת"א, ואף טענה בראיון טלוויזיוני שלקחה חלק ביצירה של אחת מהן. תגובתה לתביעה: "אלה קשקושי גרפיטי, לא יצירות"
בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה אישה שצילמה מספר יצירות גרפיטי למטרות מסחר וללא רשות מהיוצרים, בפיצויים והוצאות של 162 אלף שקל. להגנתה טענה הצלמת, בין היתר, שאין מדובר ביצירות אמנות אלא ב"קשקושי גרפיטי חביבים" שהחוק לא חל עליהם. השופט רון גולדשטיין חלק עליה.
במוקד תביעתם של אמני הרחוב יונתן כוכבא ודמיאן טבק ז"ל - שנפטר לאחר הגשת התביעה ואלמנתו נכנסה בנעליו כתובעת - עמדו שמונה יצירות. הם טענו כי הנתבעת, העוסקת בצילום, עשתה לעצמה "מנהג לצלם יצירות אמנות רחוב ולנצל אותן כאילו היו שלה".
התביעה הוגשה ביחס לארבע יצירות של כוכבא – אחת מהן בשם "ינשוף עם יד" – וארבע של טבק ז"ל, אשר אוירו על מבנים ברחבי תל אביב. נטען שהצלמת יצרה עותקים של היצירות, הדפיסה אותן על פוסטרים, לוחות קנבס וכיוצא באלה, ומכרה אותן באופן מסחרי.
ספציפית לגבי היצירה "ינשוף עם יד" נטען בתביעה שהנתבעת העבירה עותקים ממנה למלון "שינקין" בתל אביב אשר בבעלות הגרוש שלה, והם נתלו על קירות המלון ופורסמו באתר האינטרנט שלו. בנוסף נטען שהצלמת התראיינה לגבי היצירה לטלוויזיה, שם סיפרה באופן שקרי שיש לה חלק בה. אמן הגרפיטי ואלמנת היוצר דרשו מהנתבעת פיצוי בסך 400,000 שקל, 200,000 לכל אחד, בגין ההפרות.
הצלמת, לעומתם, טענה שמדובר בתביעה מופרכת וחסרת שחר, שכן "לא מדובר ביצירות אמנות אלא בסך הכול בקשקושי גרפיטי חביבים". לטענתה התובעים מבקשים "להתלבש" עליה ולהתעשר על חשבונה.
"ינשוף עם יד" של האמן יונתן כוכבא. מתוך פסק הדין
מקוריות ויצירתיות
תחילה דחה השופט גולדשטיין את טענת הצלמת לפיה לא מדובר ביצירות שמוגנות בחוק זכויות יוצרים. "אמנות רחוב, בדומה לכל צורת אמנות אחרת, עשויה בהחלטה לגלם השקעה יצירתית משמעותית, מיומנות טכנית גבוהה, וביטוי אישי ייחודי של האמן. העובדה כי היצירה ממוקמת במרחב הציבורי, להבדיל ממוזיאון או גלריה, אינה מפחיתה מערכה האמנותי או מהצורך להגן על זכויותיו של היוצר", כתב.
מסקנת השופט הייתה שלכוכבא ומרק ז"ל זכות יוצרים מוגנת בכל שמונת היצירות שבמוקד התביעה. הוא נימק שכולן עומדות במבחני ה"מקוריות" וה"יצירתיות" שבחוק - שכן הושקעו בהן מחשבה ועמל רב – כך שברמה העקרונית הפרת זכויות היוצרים עליהן גוררת פיצוי.
בהמשך לכך קבע השופט שהנתבעת אכן הפרה את זכויות היוצרים ביחס לכל היצירות. הוא כתב שאין ספק כי ההפרה הבוטה ביותר נעשתה ביחס ליצירה "ינשוף עם יד", שכן במסגרת הריאיון לטלוויזיה 'התרברבה' הנתבעת בכך שהוסיפה אלמנטים ליצירה - ודבריה התבררו כלא נכונים.
השופט שב וחידד לקראת סיום כי הנתבעת פעלה במטרה מסחרית מובהקת להעתיק, להפיץ ולהעמיד לרשות הציבור יצירות מקוריות של אמנות רחוב, אשר נוצרו לאחר השקעת יצירתיות רבה ובכישרון יוצא דופן.
בנסיבות אלה הוא קבע שהיא תפצה את אלמנתו של מרק ז"ל ב-55,000 שקל ואת כוכבא בסכום גבוה יותר של 75,000 שקל, בשל ההפרה הנוגעת ליצירת ה"ינשוף". כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 32,500 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד טוני גרינמן ועו"ד עומר הלוי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דפנה גבע ועו"ד מיכאל חינצ'ין
עו"ד איתי הפלר
עוסק/ת ב-
קניין רוחני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.