בית הדין לעבודה דחה את טענת החברה כי לא ידעה שהכסף הופקד אצלה ע"י ביטוח לאומי, ומתח עליה ביקורת חריפה. כעת היא תעביר לעובד את הכספים בתוספת הפרשי הצמדה והוצאות משפט גבוהות.
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעתו של עובד זר מסודן, שטען כי חברת כוח האדם שהעסיקה אותו לא העבירה לו כסף שהופקד עבורו בחשבונה על ידי הביטוח הלאומי. החברה טענה שמדובר בטעות כנה אך בית הדין דחה את טענתה, הצמיד את הסכום למדד וחייב אותה בהוצאות של 10,000 שקל.
העובד הועסק על ידי חברת כוח האדם "טוטאל פתרונות" החל ממאי 2012.
9 חודשים לאחר מכן הוא שבר את ידו השמאלית כשנפגע בתאונת דרכים בדרכו הביתה מהעבודה.
בדצמבר 2015 הכיר הביטוח הלאומי בפגיעה כתאונת עבודה ואישר לעובד דמי פגיעה בסך של 8,647 שקלים, ובינואר 2016 נשלח לחברת כוח האדם מכתב שבו היא התבקשה להעביר לעובד את הכספים – שהופקדו בחשבונה.
במשך כחצי שנה המתין העובד לקבלת כספו ומאחר שלא זכה לקבלו הוא נאלץ להגיש תביעה נגד החברה, ורק בעקבות זאת היא נאותה לשלם לו את כספו.
אלא שהתובע טען כי לא די בכך ודרש להוסיף על דמי הפגיעה דמי הלנה בשל העיכוב בתשלום. העובד טען כי מאחר שדמי פגיעה ניתנים כתחליף לשכר בתקופת המחלה, אפשר להקיש מהוראות חוק הביטוח לאומי בעניין תגמול מילואים – שמטרתו זהה – שקובעות כי איחור בתשלום גורר חיוב בדמי הלנה.
לבסוף התובע גם ביקש לחייב את החברה בהוצאות משפט גבוהות שכן היא הפגינה אדישות וזלזול בזכויותיו, ואם לא היה מגיש את התביעה, לא הייתה מעבירה לו את הקצבה כלל.
מנגד טענה הנתבעת שהייתה זו טעות בתום לב. לדבריה, היא כלל לא ידעה שביטוח לאומי העביר את התשלום אל חשבונה, שכן לא קיבלה על כך הודעה בזמן אמת והיא אף לא ציפתה לקבל את התשלום משום שהיא לא נחשבת למעסיק המורשה של התובע.
מכל מקום, לטענתה, מיד שידעה על קבלת התשלום היא ביקשה להעביר אותו לתובע אך התובע סירב לקבלו בלי תוספת פיצויי הלנה. בהקשר זה היא טענה כי מאחר שלא מדובר בעיכוב של שכר עבודה אין מקום לחייבה בדמי הלנה.
קלות ראש
השופט אורן שגב ביקר את התנהלות הנתבעת וקבע כי "עולה תחושה לא נוחה של זלזול בזכויות התובע... המשתייך לאוכלוסייה מוחלשת של מהגרי העבודה. מצופה מהנתבעת, כי לא תתייחס בקלות ראש ביחס לזכויות עובדיה".
כמו כן, השופט דחה את ניסיונות הנתבעת להתכחש לידיעה על הפקדת הכספים לנוכח קיומו של המכתב מביטוח לאומי שיידע אותה על המצב. בשל כך ולנוכח העובדה התובע מסר את פרטיה לביטוח לאומי, השופט אף דחה את טענתה לפיה היא לא "מעסיק מורשה".
בנוסף לכך נקבע כי הנתבעת לא צירפה שום ראיה המעידה על כי ניסתה להעביר את הכספים לתובע והוא סירב.
עם זאת, ברמה המשפטית השופט קבע כי לא ניתן להקיש בין הסיטואציה הנוכחית לבין דינה של קצבת מילואים ולפיכך התובע לא זכאי לדמי הלנה. חלף זאת השופט הצמיד את התשלום למדד וזאת החל מהיום שבו נודע לנתבעת על הפקדת הכספים (ינואר 2016) ועד למועד התשלום בפועל (אפריל 2017). בנוסף לכך, הנתבעת חויבה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים בשל התנהלותה.
- בא כוח התובע: עו"ד אורן יוגב
- בא כוח הנתבעת: עו"ד ארז רוח
עו"ד אילן צינמן
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.