הבעל הסביר שלא עבד משום שעבר אירוע דקירה שבעקבותיו אושפז ונכנס למרה שחורה. הדיינים התווכחו על משמעותה ההלכתית של התנהלותו ולבסוף החליטו לחייב אותו בתשלום סמלי.
במסגרת הכרעה בתביעת כתובה נחלקו שלושה דיינים בשאלה האם העובדה שהאישה זרקה את בעלה מהבית משום שלא יצא לעבוד לאחר שנקלע למשבר נפשי בעקבות אירוע דקירה מצדיקה לחייב אותו בתשלום. כל אחד מהדיינים נתן תשובה שונה אך בסופו של דבר כולם הסכימו שהתביעה תוכרע על דרך הפשרה ובמקום 180 אלף שקל שנרשמו בכתובה ישלם הבעל 40 אלף שקל בלבד.
בני הזוג עלו לישראל מאתיופיה והתחתנו ב-2011 כשהאישה הייתה בהיריון מתקדם. קצת יותר מחצי שנה אחרי החתונה כבר הגישה האישה תביעת גירושים בטענה שבעלה לא עובד ולא מפרנס אותה ואת הילד. הבעל הסכים להתגרש אך לא הופיע לסידור הגט. בית הדין המשיך לקבוע מועדים נוספים אך שני הצדדים לא הופיעו והתיק נסגר.
6 שנים לאחר מכן, במהלכן בני הזוג חיו בנפרד, פתחה האישה תביעת גירושים נוספת ובני הזוג התגרשו כעבור כשבועיים.
בהמשך הגישה האישה תביעה לתשלום כתובה בסך 180 אלף שקל. האישה טענה כי אף שהיא זו שהגישה את תביעת הגירושין, מה שבדרך כלל שולל את זכות הכתובה, במקרה הזה היא זכאית לתשלום משום שהבעל לא עבד ולא פרנס אותה ואת בנם.
הבעל, מצידו, טען שהאישה לא מדייקת. לטענתו, היא זרקה אותו מהבית בתקופה שהיה שרוי במשבר קשה לאחר שעבר אירוע דקירה, ולא נתנה לו הזדמנות להשתקם.
בנוסף הוא הבהיר כי אינו מתכוון להתחמק מתשלום אולם אין לו כסף לשלם את הכתובה בבת אחת ולכן הציע תשלומים של 50 שקל בחודש.
בלי אורך רוח
הרב יאיר לרנר ציין כי לא התרשם שהבעל עשה מאמצים לצאת לעבוד ולפרנס את משפחתו אחרי שהחלים מהדקירה ובנסיבות אלה האישה זכאית לכתובה למרות העובדה שהיא זו שאמרה לו לעזוב את הבית.
עם זאת, הדיין לרנר לא סבר שהבעל צריך לשלם את מלוא הסכום, וזאת משום שהצדדים הגיעו ממעמד סוציו-אקונומי נמוך וללא רכוש כך שברור שהסכום נכתב בהפרזה וללא כוונה אמיתית לשלמו. משכך, הדיין הציע להעמיד את הכתובה על 40 אלף שקל בתשלומים של 700 שקל לחודש.
הרב יהודה שחור הסכים עם התוצאה הסופית אך ציין כי לטעמו אין להאשים את הבעל בפרידה. הדיין ציין כי בהחלט אפשר להבין את הבעל, שנקלע למשבר נפשי קשה בתחילת הנישואים בעקבות הטראומה שחווה, וייתכן שאפשר היה להציל את הנישואים לו היה לאישה אורך רוח והיא הייתה נותנת לבעלה הזדמנות להשתקם ולהוכיח את עצמו.
הרב ירון נבון הסכים עם דברים אלה והוסיף מבחינה הלכתית לדעתו האישה לא זכאית לכתובה משום שבתקופת הנישואים עבדה והתפרנסה בכוחות עצמה. עם זאת, הדיין הצטרף להחלטה על חיוב מופחת לנוכח הסכמת הבעל לשלם את הכתובה.
בסיכומו של דבר הצעתו של הדיין לרנר התקבלה והבעל ישלם לאשתו 40 אלף שקל ב-57 תשלומים.
עו"ד כפיר יפת
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.