החברה טענה שהרוכשים עיכבו את התשלומים ולכן אין לחייב אותה בפיצוי על האיחור במסירץ הדירות. בהליך התברר כי היא לא הנפיקה שוברים ולא סיפקה בזמן בטוחות הכרחיות
השופטת רויטל באום קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו שני זוגות שרכשו דירות בעתלית מחברת ״ע.ק.נ. בנייה ופיתוח״. בפסק הדין נקבע כי הדירות נמסרו באיחור של 14 חודשים וכי כל אחד מהזוגות זכאי לפיצוי של כ-200,000 שקל. טענת הנתבעת כי הדירות היו מוכנות והרוכשים התעכבו בתשלום נדחתה ונקבע כי היא זו שאשמה במחדל.
התובעים הם שני אחים ונשותיהם. במאי 2015 הזוגות חתמו מול החברה על בקשה לרכישת שתי דירות בפרויקט ״עתלית רזידנס״.
הסכמי המכר נחתמו בנובמבר 2016 והתמורה הועמדה על סך של 1,745,085 שקל. בהסכם נקבע כי לכל תשלום יתווסף מדד תשומות הבנייה וכי התשלומים יבוצעו באמצעות שוברים בלבד. עוד נקבע כי מסירת החזקה בדירות תעשה בתוך 18 חודשים מיום חתימת ההסכם, כלומר עד מאי 2018.
שוברי התשלום מעולם לא הונפקו. באפריל 2017 ניתן היתר בנייה והדירות נמסרו ביוני 2019.
התובעים טענו כי הדירות נמסרו להם באיחור של 14 חודשים וכי הם זכאים לפיצוי על האיחור בהתאם לחוק המכר. עוד נטען כי הנתבעת חייבה אותם שלא כדין בתשלום עבור הפרשי מדד תשומות הבנייה בסכום של 121,818 שקל, עבור כל אחת מהדירות, למרות שהעיכוב בביצוע התשלומים מקורו במחדליה.
התובעים הדגישו כי הם היו נכונים לשלם את התמורה מיד עם קבלת שוברי התשלום, אך הם מעולם לא קיבלו אותם.
לטענת הנתבעת הבניין היה מוכן לאכלוס כבר ביולי 2018. מסירת החזקה בדירות נעשתה בסמוך לאחר שהתובעים שילמו את התמורה, והעיכוב במסירה נובע מכך שהם לא שילמו את התשלומים בזמן.
ביקשו לחסוך עלויות מדד
השופטת רויטל באום מבית משפט השלום בחיפה קיבלה את התביעה ברובה. היא הבהירה כי בהתאם להסכמי המכר נאסר על התובעים לשלם לנתבעת תשלומים כלשהם שלא באמצעות שוברים.
היא הוסיפה כי בהתאם לחוק הבטחת השקעות, רק לאחר שנרשמה לטובת התובעים הערת אזהרה בשלהי חודש מרץ ובתחילת אפריל 2019 הם היו יכולים לשלם לנתבעת את התשלומים עבור הדירה.
עוד כתבה השופטת כי מהראיות עלה שהתובעים ביקשו לבצע את התשלומים בהקדם האפשרי כדי לחסוך את עלויות מדד תשומות הבנייה, וכי הנתבעת, בכך שלא הנפיקה שוברים ולא סיפקה בטוחות מתאימות, אחראית למחדל שבגינו עוכבו התשלומים.
בסופו של דבר חויבה הנתבעת להשיב לכל אחד מהזוגות 103,000 שקל, ההפרש שבין הסכום שחויבו לפי מדד תשומות הבנייה לבין סכום החיוב על פי מדד המחירים לצרכן.
עוד נקבע כי מאחר שהנתבעת איחרה במסירת הדירות ב-14 חודשים, עליה לשלם לכל אחד מהזוגות 95,000 שקל.
בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת לשלם לכל אחד מהזוגות 198,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 39,000 שקל והוצאות בסך 15,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד לאה לזנובסקי-שטיינבר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.