"ביטוח חקלאי" ביקשה להטיל את האחריות על נציגות בית משותף בבאר שבע, בטענה שהעץ היה בגינת הבית ולא תוחזק כראוי. אלא שהשופטת קיבלה את עמדת הנציגות שטענה כי החברה לא הוכיחה דבר.
בית משפט השלום בבאר-שבע דחה את תביעתה של חברת הביטוח האגודה השיתופית "ביטוח חקלאי", שביקשה להטיל את האחריות לנזק שנגרם לרכב המבוטח על ידה, על נציגות בית משותף בבאר-שבע.
מדובר בתאונה שאירעה ב-2015, כאשר עץ נפל על הרכב המבוטח, ליד גינת בית משותף בבאר-שבע. בעקבות זאת חברת הביטוח הגישה מה שנקרא "תביעת שיבוב", לאחר ששילמה למבוטח את הכיסוי הביטוחי. סכום התביעה עמד על כ-25,000 שקל, שעיקרם שווי הנזק שנגרם לרכב.
אלא שהשופטת הבכירה מיטל חלפון-נזריאן קיבלה את טענות הנציגות, שטענה כי לא הוכחה כל רשלנות מצדה.
חברת הביטוח (התובעת בהליך), שיוצגה על ידי עו"ד מור כהן, טענה כי הנזק נגרם על ידי עץ שלנציגות היתה שליטה ופיקוח עליו. בהיבט המשפטי נטען שיש להעביר את נטל ההוכחה אל כפתי הנציגות, לאור הכלל המשפטי "הדבר מעיד בעד עצמו".
לחלופין נטען כי הנציגות התרשלה בטיפול בעץ, למשל על ידי אי קיבועו ותחזוקתו, ומחדלה יצר מפגע.
נציגות הבית (הנתבעת), שיוצגה על ידי עו"ד אורי וינינגר, טענה כי אינה מכירה את האירוע, וכי בזמן אמת איש לא דיווח על נפילת עץ. עוד נטען, בין היתר, כי אם התרחשה תאונה שכזו, הרי שמדובר בכוח עליון בלתי צפוי, בשל מזג אוויר יוצא דופן, שהתבטא ברוחות סוערות. לטענתה, היא פעלה כמו כל ועד בית סביר, וגינת הבניין טופלה באופן קבוע.
איפה נציג העירייה?
מטעם התובעת העיד בעל הרכב, ואילו מטעם הנתבעת העידו שני נציגים שניהלו את הוועד בתקופות שונות. לאחר שבחנה את הטענות והעדויות, השופטת חלפון-נזריאן קבעה כי החברה לא הוכיחה את גרסתה. "טענותיה ביחס לכך שהעץ המצוי בגינת הנתבעת הוא העץ שפגע ברכב העד מטעמה נותרו ללא כל תימוכין ונטענו בעלמא", ציינה.
השופטת הבהירה כי מלבד עדות בעל הרכב, לא הוצגה כל ראייה או עדות כלשהי לכך שהעץ נפל מרחבת הבניין המשותף. בהקשר זה השופטת הוסיפה כי התובעת לא הציגה כל פנייה מטעמה בזמן אמת או בסמוך למקרה, אל דיירי הבניין, אף שהיה מצופה ממנה לעשות זאת.
בנוסף, השופטת הבהירה כי אין כל תיעוד או תמונות מזמן התאונה, למעט תמונות שלא ברור מתי צולמו ומי צילם אותן. כמו כן, השופטת זקפה לרעת החברה את העובדה שלא זימנה את נציג עיריית באר-שבע, שלטענת בעל הרכב הגיע לאחר האירוע על מנת לחתוך את העץ ולפנות אותו. מעבר לכך, השופטת הצביעה על חוסרים נוספים, למשל סוג העץ או מצבו לפני המקרה.
בתוך כך השופטת דחתה את הטענה בדבר "הדבר מעיד על עצמו", בנימוק שהחברה לא הוכיחה כי לא היתה לה יכולת לדעת את נסיבות קרות הנזק – אחד התנאים להפעלת הכלל.
בהמשך קבעה השופטת כי בכל מקרה לא הוכחה התרשלות כלשהי של הנציגות, היות שהחברה כלל לא הצביעה על הגורם לנפילת העץ.
לכן בסיכומו של דבר התביעה נדחתה. חברת הביטוח חויבה לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.