בית המשפט קיבל את בקשת הקיבוץ והוציא צו מניעה האוסר על האישה להתקין מעלון ללא היתר. בפסק הדין נכתב כי עם כל ההבנה למצבה הקשה, הקמת מעלון טעונה היתר בניה
השופטת רביע ג'באלי קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש קיבוץ איילת השחר לבין הנתבעת, חברת הקיבוץ. בין השניים סכסוך מתמשך בעניין הקמת מעלון והנגשת דירת מגוריה של הנתבעת הממוקמת בקומה השנייה בבית משותף בקיבוץ. השופטת קבעה שהנתבעת אינה יכולה להתקין מעלון לדירתה ללא היתר בניה והשתכנעה שהקיבוץ עשה מאמצים מספקים לקידום הנושא, אך הנתבעת דחתה את התכנית שהציע.
הנתבעת היא חברת הקיבוץ, בת 65. מזה 25 שנה היא גרה בדירה הממוקמת הקומה שנייה בבית משותף בקיבוץ. בעקבות פציעה שאירעה לה ב-2009 היא מתניידת באמצעות כיסא ממונע.
ב-2015 בוצעו עבודות שיפוץ והנגשה של דירת הנתבעת במסגרתם הותקן מעלון אנכי בדירה. השיפוץ נעשה במימון משרד הבינוי והשיכון והקיבוץ סייע לנתבעת בביצוע בפועל.
נוכח החמרה במצבה של הנתבעת היא עברה לשימוש בכיסא גלגלים נשכב כך שהמעלון האנכי איננו תואם עוד את מצבה.
בשנת 2019, אושר לנתבעת מענק נוסף מטעם משרדי הבינוי והשיכון לצורך הנגשת דירתה, והקמת מעלון מתאים. בסופו של יום, הדירה שופצה והונגשה לצרכי הנתבעת פרט למעלון. ללא מעלון, לנתבעת אין גישה לדירה וממנה החוצה.
הנתבעת איננה מעוניינת לעזוב את דירתה ולעבור לדירה בקומת קרקע כפי שהציע לה הקיבוץ.
בשנת 2020, נודע לקיבוץ כי הנתבעת החלה לבצע עבודות בניה להקמת המעלון, ללא האישורים הדרושים וללא היתר בניה. הקיבוץ ביקש צו מניעה.
הוא טען כי הקמת המעלון טעונה היתר בניה, והביע התנגדותו לבניית מעלון במקרקעין השייכים לו ללא תכנית מאושרת ומפוקחת תוך פגיעה בזכויות השכנים וסיכונם.
הקיבוץ הוסיף כי המועצה נטלה על עצמה, לפנים משורת הדין, את האחריות לתכנן את כל הדרוש לשם הקמת מעלית והנפקת היתר בניה. לטענתו, הוא שיתף פעולה עם ההליכים התכנונים ולאחר שנשקלו ונפסלו מספר חלופות, הוסכם כי המעלון יוקם בהתבסס על תכנית מסוימת. ואולם, הנתבעת לא הסכימה לתכנית מאחר והיא כוללת שביל גישה חדש השונה משביל הגישה המשמש אותה כיום.
הנתבעת טענה כי היא קיבלה היתר בנייה למעלון ב-2019. היא הוסיפה שבכל מקרה הקמת מעלון לאדם עם מוגבלות אינה דרושה אישור. היא אף הפנתה לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות הכוללת את הזכות לבחירת מקום מגורים.
תרומה מכרעת
״צר לי על הסיטואציה הקיימת שגוררת מצב לפיו הנתבעת בפועל "כלואה" בדירתה. אך עם התקדמות ההליך, התברר למרבה הצער, כי תרומתה של הנתבעת לסיטואציה הנה מכרעת״, כתבה השופטת רביע ג'באלי מבית משפט השלום בצפת.
השופטת הבהירה שחוק המקרקעין אינו פוטר מקבלת היתר בניה במקרה של התקנת מעלון.
זאת ועוד, במכתב מהנדסת המועצה ב-2020 היא ציינה כי לא ניתן היתר עבור הקמת המעלון בדירת הנתבעת, והכי הקמת המעלון טעונה היתר. המהנדסת אף התחשבה במצבה של הנתבעת וציינה כי הוועדה תקדם את ההיתר במסלול מהיר של רישוי מקוצר.
השופטת הוסיפה שהנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי ניתן לה היתר בנייה להקמת המעלון, בשנת 2019.
עוד כתבה השופטת כי השתכנעה שהקיבוץ יצא ידי חובתו בניסיון לקדם את נושא המעלון אך הנתבעת דחתה את הצעתו.
משכך, מצאה השופטת לנכון לנכון לקבל את תביעת הקיבוץ ולהותיר את צו המניעה על כנו עד למתן היתר.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דקל מנחמי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.