חובות האם שולמו ממכירת ״מכסת הביצים״ – הבן שירש את הלול יפוצה

אם לארבעה נפטרה והורישה לכל אחד מילדיה נכסים שונים במשק. לפני מותה מונה לה אפוטרופוס שמכר את מכסת הביצים כדי לכסות חובות. הבן שהיה אמור לקבל את המכסה תבע את אחיו וזכה

השופט פליקס גורודצקי קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מושבניק נגד אחיו. התובע טען כי מגיע לו פיצוי של חצי מיליון שקל מכיוון שחלקו בירושת אמם נגרע עקב מכירת מכסת הביצים טרם מותה. האחים טענו שהוא מנסה להתעשר על חשבונם. השופט התרשם שרצון האם היה למנוע קיפוח והפעיל סעיף פיצוי שנקבע בצוואה.

הורי הצדדים היו ברי רשות בנחלה באחד המושבים בארץ והייתה להם גם דירה במרכז שהושכרה. ב-1999 הם ערכו צוואה הדדית לטובת ארבעת ילדיהם. 

בצוואה הורישו ההורים נכסים משותפים בחלקים שווים לארבעת הילדים ובנוסף הם הורישו נכסים מסוימים לכל אחד מהילדים בנפרד.

האב נפטר ב-2001 והאם נפטרה לפני כ-7 שנים.  

בתביעה שהגיש אחד הבנים נגד אחיו, הוא כתב שהוריו הפעילו לול עופות וציוו לו את סוללת העופות, העופות החיים וזכויות ההפעלה של ענף הלול - מכסה אישית שהוענקה להם על ידי המועצה לענף הלול לייצר ביצים למאכל.

הוא הוסיף כי ב-2008 מצבה הבריאותי של אמו התדרדר והיא הפכה לסיעודית. באותה שנה מונתה ״הקרן לטיפול בחסויים״ כאפוטרופוסית שלה.

ב-2011 הקרן ביקשה למכור את הדירה של האם כדי לכסות חובות כבדים שהיו לה. הילדים התנגדו וטענו כי יש למכור במקום את מכסת הביצים שבמשק. המכסה נמכרה באפריל 2013 תמורת כ-544,000 שקל. 

לטענת התובע, לפי הצוואה הוא היה אמור לרשת את מכסת הביצים אך בעקבות המכירה הוא הפסיד את הנכס הזה. הוא ציין כי ההורים צפו מצב שבו חלק מהנכסים המסוימים שציוו לילדיהם, לא יהיו ניתנים למימוש לאחר מותם ולכן הוסיפו בצוואה סעיף פיצוי במטרה להבטיח שאף אחד מהם לא יקופח.

לטענתו, בהתאם לסעיף הפיצוי הוא זכאי לשווי "מכסת הביצים" מהנכסים המשותפים שציוו ההורים לכלל הילדים, שעדיין לא חולקו ולא מומשו. 

אחות אחת הסכימה עם עמדת התובע ונמחקה מהתביעה, אולם שני האחים הנוספים חלקו על פרשנותו. הם טענו כי סעיף הפיצוי לא חל ביחס לנכס שנמכר עוד בחיי אמם ובכך הוצא מהעיזבון.

השניים הוסיפו כי מכסת הביצים היא לא נכס נפרד אלא חלק מהמשק.

לדבריהם, מטרת התובע ״לעשות עושר ולא במשפט״ תוך הסתמכות מלאכותית על נושא שולי בצוואה.

רצון המת

השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט למשפחה בירושלים קיבל את התביעה. בפתח דבריו הוא הדגיש את עקרון העל בדיני ירושה – כיבוד רצון המת.

עוד הבהיר השופט כי בפסיקה נקבע שמכסת ביצים (המכסה לגידול מטילות ביצים למאכל), היא זכות כלכלית נפרדת ממשק ובתור שכזו ניתנת להורשה. בנסיבות אלה ההוראה בצוואה שמעניקה לתובע את זכויות ההפעלה של ענף הלול כללה את מכסת הביצים.

זאת ועוד, הוראות סעיף הפיצוי ברורות ואינן משתמעות לשתי פנים. המנוחים רצו למנוע קיפוח באמצעות הבטחה כי "כל ילד יקבל את חלקו שווה עד כמה שניתן".

לדבריו, החלת סעיף הפיצוי על הנכס המסוים שהורישו המנוחים לתובע, מכסת הביצים, ישקף את רצונם למנוע קיפוח בין ארבעת הילדים.

לאור זאת, סיכם השופט, התובע זכאי לפיצוי מהאחים בגין מכירת מכסת הביצים. סכום הפיצוי יחושב לפי שווי המכירה – 543,816 שקל, בניכוי חלקו בתשלום החובות. 

הנתבעים חויבו בהוצאות בסך 30,000 שקל.

• ב״כ התובע: עו"ד אופיר עוזרי
• ב״כ הנתבעים: עו"ד משה פרדס (בשם נתבע 1), עו"ד עובדיה גבאי (בשם נתבע 2)

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.