החובש סירב להשלים עם גזר דין ששלח אותו ל-30 חודשי מאסר עקב ביצוע מעשים מגונים באישה מעולפת במהלך פינוייה לביה"ח. הוא ערער על ההחלטה וטען כי לא היה מקום להסתמך על עדות אישה שהייתה ב"מצב מיוחד". ביהמ"ש קיבל את הערעור.
במהלך חודש אוקטובר 2012, חזרו בנות זוג לדירתן בשעה 5:00 לפנות בוקר לאחר בילוי משותף. מספר דקות לאחר הגעתן, איבדה אחת מהן את הכרתה.
זקוקים לייעוץ בנושאים פליליים?
פנו ל- עו"ד פלילי
אמבולנס הוזעק למקום, ולאחר בדיקת האישה שהתעלפה, הוחלט לפנותה לבית החולים, כאשר בת זוגה התלוותה לנסיעה וישבה ליד הנהג.
לטענת האישה, כאשר הייתה בדירה, היא חשה שמבצעים בה פעולות החייאה שבמהלכה נגע החובש בשדיה. לדבריה, לאחר מכן, במהלך הנסיעה החובש המשיך לנצל את מצבה והפעם גם מישש את איבר מינה.
בנוסף, טענה כי לאחר שהגיעו לבית החולים, היא נותרה עם החובש לבדה באחד מחדרי המיון, שם המשיך במעשיו ושיפשף את איבר מינו בידה.
לפי גרסתה, כאשר פקחה את עיניה, היא קפצה בבהלה ממיטתה, החלה לרעוד ולבכות, ובנוכחות הרופאה והאחות אמרה לבת זוגה ש"נגעו בה". בת הזוג הודיעה לאחות כי האישה מסרבת להיבדק, והשתיים עזבו את בית החולים.
קצין הביטחון במקום החתים את בנות הזוג על טופס סירוב קבלת טיפול, והאישה אמרה לו שהוטרדה מינית על ידי אחד החובשים.
המשטרה חקרה את האירוע, והחליטה להגיש כתב אישום נגד החובש עקב ביצוע מעשים מגונים בנסיבות אינוס.
החובש הכחיש את ההאשמות, וטען כי בכל מהלך הטיפול באישה, החל מההגעה לדירה ועד להגעה לבית החולים, לא עשה בה מעשה מיני כלשהו ולא ביצע שום פעולת החייאה שהצריכה מגע בחזה.
לדבריו, מדובר ב"הזיות" של אישה ש"שיחקה אותה" מחוסרת הכרה והריחה מאלכוהול. החובש הוסיף כי בנות הזוג שוחחו ביניהן בשפה הרוסית, ואז אמרו לו כי הן הולכות להתלונן עליו ועל הנהג. לדעתו, מטרתן הייתה לסחוט כספים באמצעות עלילת שווא.
בית משפט השלום בראשון לציון האמין למתלוננת והרשיע את החובש בביצוע המעשים. בעקבות זאת נגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, קנס בגובה 5,000 שקל ופיצוי של 7,500 שקל למתלוננת.
החובש האמין שנעשה לו עוול, והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז. לטענתו, בית המשפט התעלם מעדויות הצוות הרפואי, לפיהן מצבה של המתלוננת היה כשל אדם המצוי תחת השפעת סמים, וכן מעדותה של זוגתה, שסיפרה בחקירתה הנגדית כי הסתכלה על המתלוננת ברוב הזמן, ולא שמה לב לכל אירוע חריג.
בנוסף, מחה החובש על חומרת העונש שהוטל עליו, במיוחד לאור העובדה שאין לו הרשעות קודמות, ובשל היותו איש משפחה שתורם לחברה.
"מצב מיוחד"
נשיא בית המשפט השופט אברהם טל והשופטים דנה מרשק מרום וד"ר שמואל בורנשטין הבהירו שאינם מטילים דופי באמינות של המתלוננת, אך עם זאת, לנוכח ה"מצב המיוחד" בו הייתה, מצב של חוסר הכרה חלקי, קיים ספק אם תיאורה שיקף מציאות או דמיון.
מכאן קבעו השופטים שזו הייתה טעות לבסס את ההרשעה על עדותה מבלי לתת משקל לסתירות והקשיים שעלו ממנה, במיוחד לאור יתר העדויות.
לאחר שבחנו וניתחו מחדש את כלל הראיות, קבעו השופטים כי אשמת המערער לא הוכחה במידה הנדרשת בפלילים, ולפיכך קיבלו את הערעור, ביטלו את הכרעת הדין וזיכו אותו מחמת הספק.
אכן צדקו השופטים כשזיכו את המערער, שהרי מדובר באישה שהייתה מחוסרת הכרה, ובמקרה כזה לא מספיקה עדותה בלבד.
- ב"כ הצדדים לא צויינו בפסק הדין.
* עו"ד משה אורן עוסק בתחום הפלילי.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.