ישלם לאחיו החורג רבע מיליון שקל מזונות - אף שטרם קיבל את חלקו בירושה

בית המשפט חייב אדם לשלם מזונות לאחיו למחצה, קטין שנולד לאביו לאחר שהתגרש מאמו. טענתו כי מדובר בחוב של העיזבון ואין לממש את החיוב כל עוד הוא לא קיבל את חלקו - נדחתה

במסגרת תביעה למזונות מהעיזבון חויבו אח ואחות לשלם כ-250,000 שקל לידועה בציבור של אביהם לטובת מזונות אחיהם למחצה, קטין שנולד לאב ולזוגתו. לאחר שהאישה החלה בהליכי הוצאה לפועל נגד האח הוא ביקש לעכב אותם בטענה כי העיזבון (שכולל את דירת האב) טרם חולק. הבקשה התקבלה בבית המשפט למשפחה אך בית המשפט המחוזי הפך את התוצאה וקבע שמדובר בחיוב אישי ובר מימוש.

מנישואיו הראשונים של האב המנוח נולדו לו שלושה ילדים, כולם בגירים. לאחר גירושיו האב חי עם ידועתו בציבור, ונולד להם ילד משותף, עדיין קטין. למנוח הייתה דירה בה הוא גר עם בת זוגו ובנם.

בתביעה שהגישה בת הזוג לאחר מות האב נקבע כי הדירה אינה משותפת והיא הייתה שייכת לאב בלבד. עוד נקבע כי לקטין מגיעים מזונות מהעיזבון, וכי שניים מילדיו הבגירים של המנוח (אח ואחות) חייבים בתשלום המזונות ביחד ולחוד על פי חלקם בעיזבון. בחלק האופרטיבי של פסק הדין חייב השופט את האח והאחות לשלם לקטין בתוך כחודשיים 253,224 שקל כדמי מזונות.

בינואר 2020 פתחה בת הזוג בהליכי הוצאה לפועל נגד האח והאחות לגביית המזונות שנפסקו. האחות הגיעה להסדר מול בת הזוג לפיו היא תסתלק מחלקה בירושה לטובת הקטין, בכפוף לסגירת תיק ההוצאה לפועל.

האח הגיש תביעה בה עתר להצהיר כי מזונות הקטין ישולמו אך ורק מהעיזבון וכי בכל מקרה הוא לא יחויב בסכום שגבוה מחלקו בעיזבון. כמו כן הוא ביקש לקבל צו לביטול הליכי ההוצאה לפועל.

באוגוסט 2021 בית המשפט למשפחה נעתר לבקשה וקבע כי יש לחייב את האח רק בגבול מה שיקבל מעיזבון אביו. עוד נקבע כי מאחר שהדירה טרם חולקה, האח לא קיבל מאומה מהעיזבון כך שאין לחייב אותו בסכום שנפסק. בהתאם, בית המשפט הורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

בת הזוג הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה. לטענתה, בית המשפט הטיל על הבן ואחותו בהליך המזונות חוב כספי וקצב את המועד לתשלומו. מאחר שהבן לא הגיש ערעור, פסק הדין והחוב הפכו חלוטים.

האח טען בתגובה כי מאחר שטרם קיבל את חלקו בעיזבון, הוא לא אמור לשלם לאישה את מזונות הקטין, במיוחד שגובה החוב גבוה מחלקו היחסי בעיזבון, כלומר, בדירת המנוח.

הוא הדגיש כי אין באפשרותו לשלם את מזונות הקטין מכיסו וכי פירוק השיתוף בדירה (בינו לבין אחיו) מתעכב בשל העובדה שהמבקשת עודנה גרה ומסכלת את המכירה "בחוסר תום לב מוחלט".

חיוב אישי ומיידי

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט, קיבל את הערעור.

הוא ציין שפסק הדין שניתן בעניין המזונות ברור ונקבע בו כי הנתבעים, בהם המבקש, חייבים ביחד ולחוד לשלם את המזונות. מדובר בפסק דין הקובע חיוב לתשלום, בסכום מוגדר ונקוב, על נתבעים מוגדרים, שנקב במועד ביצוע התשלום.

השופט הדגיש שהחיוב שהוטל על האח היה חיוב מיידי ומראש, ולא הותנה בחלוקת העיזבון, בפירוק השיתוף בדירה ובכך שיקבל לידיו מתמורתה חלק גדול יותר מהסכום בו חויב.

השופט סיכם שטענות להיעדר חיוב אישי או קביעת שיעור חלקם של החייבים כפי חלקם בעיזבון המנוח מקומם להיטען לפני הערכאה השיפוטית וקודם לפסק הדין.

בנסיבות אלה ביטל השופט את ההחלטה וחייב את הבן בהוצאות האישה ובשכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.

• ב"כ בת הזוג: עו"ד אורי זמברג
• ב"כ האח: עו"ד יעקב בלס

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.