חולה ניוון שרירים שיקר בהצהרת הבריאות – והפסיד תגמולי ביטוח

המבוטח השיב שאין לו בעיות שרירים ועצבים אפילו שבאותה תקופה כבר סבל מתסמיני המחלה. בית המשפט קבע כי לו היה אומר את האמת חברת הביטוח לא הייתה מבטחת אותו על אובדן כושר עבודה

בית הדין לעבודה בנצרת שלל לאחרונה תגמולי ביטוח על אובדן כושר עבודה ממבוטח של "כלל" שאובחן עם מחלת ניוון שרירים. השופטת הבכירה אורית יעקבס קיבלה את טענת חברת הביטוח כי המבוטח שיקר בהצהרת הבריאות והסתיר ממנה פרטים מהותיים על אודות מצבו, ולכן היא פטורה מחבות. נקבע כי ברור שאם היה משיב על שאלון הבריאות בכנות חברת הביטוח לא הייתה מבטחת אותו.  

במרץ 2012 רכש המבוטח פוליסת ביטוח חיים שכוללת אובדן כושר עבודה. כ-3 שנים לאחר מכן הוא תבע מכוח הפוליסה תגמולים על אובדן כושר עבודה בשל מחלת ניוון שרירים מסוגFSHD שאובחנה אצלו לטענתו בדצמבר 2012 – כ-9 חודשים אחרי שרכש את הפוליסה.

אלא שחברת הביטוח טענה כי היא פטורה מחבות שכן בדיעבד הסתבר לה שהתובע שיקר והפר את חובת הגילוי כלפיה. לטענתה, תסמיני המחלה החלו להופיע אצלו זמן רב לפני שחתם על הצהרת הבריאות ומילא את השאלון הרפואי אבל הוא הסתיר זאת למרות שאלות ספציפיות לגבי קיומן של בעיות שרירים ובעיות נוירולוגיות.

החברה הדגישה כי לו הייתה מודעת למצב הרפואי של התובע בזמנו לא הייתה מנפיקה לו פוליסת אובדן כושר עבודה אפילו תמורת דמי ביטוח גבוהים יותר. למעשה, אף חברת ביטוח סבירה לא הייתה מתקשרת איתו.

התובע הכחיש את הדברים וטען כי חברת הביטוח מטעה את בית הדין ומוציאה את דיבתו רעה. לדבריו, הוא לא היה מודע למחלה במועד רכישת הפוליסה. אמנם, במהלך 2012 החל להרגיש חולשה בגפיים ואי יציבות אבל הרופאים היו בטוחים שמדובר בבעיה אורתופדית. רק כעבור מספר חודשים עלה חשד לקיומה של מחלת שרירים והאבחנה הסופית התקבלה בדצמבר 2012.

ניסה להתחמק

אבל השופטת הבכירה אורית יעקבס התרשמה שהתיק הרפואי של התובע מעיד שהמציאות הייתה אחרת, ושעוד ב-2009 החל להתלונן על חולשה בשרירים ונפילות וביקר אצל מומחים שונים שהעלו חשד לניוון שרירי מולד. למרות זאת, הוא לא ציין זאת בהצהרת הבריאות והשיב בשלילה על שאלות מפורשות בנושא.

השופטת ציינה כי כשעומת עם המסמכים הרפואיים התובע השיב תשובות לא ענייניות ונראה היה שהוא מנסה להתחמק מלהתמודד עם הנתונים שכאמור הצביעו בבירור על בעיית שרירים ידועה. השופטת הוסיפה כי טענותיו שהרופאים התמקדו בבעיות אורתופדיות או שאף אחד מהרופאים לא הסביר לו את ממצאי הבדיקות והאבחנות לא מתיישבת עם המסמכים ואף הופרכו בעדויותיהם של שני רופאים שהעידו מטעמו.

לפיכך השופטת קבעה כי התובע הפר את חובת הגילוי כלפי חברת הביטוח ואף קיבלה את טענתה כי אף מבטחת סבירה לא הייתה מנפיקה לו פוליסת אובדן כושר עבודה אם הייתה מודעת למצבו הרפואי. בפרט נוכח העובדה שהתובע בעל עסק של עבודות מסגרות הכרוך בעבודה פיזית.

לאור זאת, השופטת קבעה כי חברת הביטוח פטורה מתשלום תגמולים מכוח הפוליסה ודחתה את התביעה. מתוך התחשבות במצבו של התובע הוא חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין נמוכים יחסית של 10,000 שקל בלבד.

• ב"כ התובע: מוחמד אבו בכר, עורך דין ביטוח
• ב"כ הנתבעת: עו"ד מיכה צופין ועו"ד רינה וייס

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.