הוא הוסגר לישראל לאחר שיצא מהארץ עם דרכון מזויף והוגדר כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה. למרות זאת, בית המשפט המחוזי קבע שתקנות שעת החירום חלות גם עליו
נגיף הקורונה הביא עמו שינויים רבים בארץ ובעולם, באופן שהשפיע כמעט על כל תחום בחיינו. גם חייהם של אלפי אסירים השתנו מהקצה אל הקצה. שירות בתי הסוהר סגר את שעריו בפני עובדי חינוך, עובדים סוציאליים, עורכי דין – ואפילו בפני האסירים והסוהרים עצמם.
כפועל יוצא מההתמודדות של שירות בתי הסוהר עם הנגיף, חופשות מבית המאסר בוטלו, התייחדויות אסירים עם נשותיהם הוקפאו, ומסגרות הטיפול, החינוך והתעסוקה עצרו מלכת.
כל זאת במטרה אחת ויחידה: למנוע מנגיף הקורונה הארור להיכנס אל כותלי בתי הסוהר, ולהרחיב עד כמה שאפשר את שטחי המחייה של האסירים, על מנת למנוע התפשטות נרחבת של המחלה.
אחד הכלים בהם השתמש שירות בתי הסוהר לצורך הרחבת שטחי המחייה של האסירים, כחלק ממלחמתו בנגיף הקורונה, היו תקנות שעת החירום (חופשה מיוחדת לאסירים) (נגיף הקורונה החדש), התש״ף - 2020.
על פי הנחיות אלה, אסיר שהוא אזרח או תושב ישראל, ומרצה מאסר למשך פחות מארבע שנים, על עבירות שאינן עבירות מין או אלימות חמורות, ונשאר עד מועד שחרורו המנהלי לכל היותר 30 ימים - יוכל לזכות בחופשה מיוחדת, בתנאים מגבילים שיקבעו על ידי שב״ס ומשטרת ישראל. לאחר חופשה זאת ישוחרר האסיר ממאסר ויהפוך לאזרח מן המניין.
שחרור אסירים לחופשה מיוחדת אינו מותנה בתקן הכליאה בו מצוי שירות בתי הסוהר - ויכול אף להתקבל לאחר שהאסיר ריצה 2/3 מנהלי מעונש מאסרו, בהנחה שוועדת השחרורים הורתה על שחרורו המוקדם ממאסר.
עמד בתנאים
לאחרונה עלה לכותרות עניינו של האסיר שמעון יהודה חיות (הידוע גם כ"סיימון לבייב"), אשר יוצג על ידי משרדנו וכונה בתקשורת העולמית ״נוכל הטינדר״. חיות הורשע בביצוע עבירות מרמה שונות והוסגר לישראל מיוון לאחר שיצא את הארץ באמצעות דרכון מזויף.
בשל בריחתו מרשויות אכיפת החוק הישראליות, שירות בתי הסוהר החליט לאחר ההסגרה להגדירו כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה.
משמעות הגדרה זו היא קרדינאלית. אסירים בעלי סיכון גבוה לבריחה מנועים מלהסתובב בבית הסוהר כאוות נפשם, נאסר עליהם לצאת לחופשות, וכל תנועה שלהם בתוך בית הסוהר ומחוצה לו – מבוקרת ומפוקחת.
ואולם, חוק זה חוק. כאשר עניינו הגיע לפתח משרדנו ובחנו לעומק את המצב המשפטי – מצאנו כי שמעון יהודה חיות עומד בתנאים שנקבעו בתקנות שעת החירום וניתן לבקש משב״ס להורות על שחרורו לחופשה מיוחדת.
אלא שבשירות בתי הסוהר ובפרקליטות מחוז מרכז סברו אחרת. הם טענו שמדובר באסיר בעל נטיות ״ברחניות״ שלא ניתן לתת בו אמון, ושחרורו לחופשה מיוחדת תסכן את שלום הציבור.
עמדה זו נדחתה לבסוף, ועתירת אסיר שהגיש משרדנו אל בית המשפט המחוזי בלוד התקבלה במלואה.
השופט חגי טרסי סבר כי השיקולים שצריכים להישקל בעת בחינת יציאתו של אסיר לחופשה מיוחדת שונה מאלו הצריכים להישקל בעת בחינת שילובו של אסיר בסבב ״רגיל״ של חופשות, וממילא אין האסיר נדרש בסוף החופשה לחוזר אל בית המאסר - כך שלא ברור ממה החשש שיברח.
זוהי תוצאה צודקת שהולמת את המצב המשפטי הקיים, כמו גם את נתוניו האישיים של האסיר.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.