אישה מבוגרת שצברה חובות של מאות אלפי שקלים ביקשה הפטר מרשמת ההוצאה לפועל. הרשמת נטתה לפסוק לטובתה עד שהתוודעה לתדפיסי האשראי שהעלו כי החייבת ובעלה מנהלים אורח חיים ראוותני.
רשמת לשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב נעמה טלמן-בולטין השיבה באחרונה בשלילה לבקשת הפטר שהגישה אישה מבוגרת שצברה חובות של יותר מ-800 אלף שקל וההליכים בעניינה מתנהלים משנת 2006. הסיבה: חשיפת תדפיסי אשראי שהעידו על בזבזנות ופזרנות.
מדובר באישה כבת 67 שמוגדרת כחייבת מוגבלת באמצעים בהוצאה לפועל משנת 2006, ומשלמת מאז בסך הכל 200 שקל בחודש לתיק – 22 שקל לכל אחד מהנושים שלה. לאחרונה היא ביקשה הפטר מחובות של יותר מ-800 אלף שקל ובמסגרת זו הצהירה כי לה ולבעלה אין הכנסות כלל.
אולם כשהרשמת טלמן-בולטין ניגשה לבחון את מצבה הכלכלי האמיתי על מנת לבדוק אם הקשישה עומדת בתנאים לקבלת ההפטר היא גילתה נתונים שונים לחלוטין מאלו שהוצגו לה. כך היא גילתה, כי בניגוד להצהרותיה על היעדר הכנסות מסתבר שבעלה עובד ומרוויח 8,00 שקל בחודש ואילו החייבת מקבלת קצבת זקנה חודשית של 2,600 שקל.
אך העניין המכריע היו הנתונים שעלו מתוך תדפיסי כרטיס האשראי שלה, המעידים על הוצאות של אלפי שקלים מדי חודש על דברי מותרות כמו מותגי אופנה (נייקי, אדידס, קרייזי ליין), נסיעות, מסעדות ורכישת גופי תאורה יוקרתיים לבית. מלבד זאת הסתבר שלפני כחודש נמשך מהחשבון שלה חסכון של 10,000 שקל.
כשהרשמת שאלה מה פשר ההוצאות הללו החייבת טענה ש"בעלה קונה את הדברים האלה" ואין לה שום ידיעה או שליטה עליו שכן מערכת היחסים ביניהם גרועה והם ישנים בחדרים נפרדים, ולכן יש לראות בהוצאות כהוצאותיו בלבד ולא שייכות למשק בית משותף.
קצת צניעות
אולם הרשמת טלמן-בולטין לא קיבלה את התירוצים הללו וציינה כי לטעמה החייבת מיתממת, שהרי חלק מהרכישות נועדו לבית וחלקן בוצע ברשתות אופנה לנשים.
הרשמת אף התפלאה לשמוע מהחייבת שבעלה היה פושט רגל שלפני כשלוש שנים קיבל הפטר. לטעמה, התנהלות פזרנית כזו אינה הולמת כלל פושט רגל שקיבל הטבה של פטור מחובות ואמור לנהוג כעת באחריות ובזהירות.
הרשמת קבעה כי במצב שבו החייבת צברה חובות של יותר מ-800 אלף שקל היא צריכה להשקיע כל סכום "פנוי" לטובת פירעונם. "חייב המוגדר כחייב מוגבל באמצעים ראוי שיצמצם בהוצאותיו ולא יבצע רכישות כה רבות של מותרות באופן פזרני כפי זה שביצעו החייבת ובעלה", קבעה והבהירה כי אין זה ראוי שהחייבת תמשיך לשלם סכום חודשי מגוחך של 200 שקל "ובמקביל תפזר אלפי שקלים עבור מותרות".
לסיכום נקבע כי במקרה כזה, שבו החייבת מנהלת אורח חיים שלא תואם את מצבה הכלכלי המוצהר ונוהגת בחוסר תום לב, היא לא זכאית להפטר.
הרשמת הסתמכה בהקשר זה על סעיף 69י4 לחוק ההוצאה לפועל שקובע כי ניתן שלא להעניק הפטר לחייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי, למשל, אם נהג בחוסר תום לב במהלך פשיטת רגל.
הרשמת סברה כי סעיף זה חל גם על בן זוגו של פושט הרגל – במקרה זה החייבת – במיוחד כשהיא אינה עושה דבר כדי למנוע את הפזרנות הלא ראויה שלה ושל בעלה.
לסיום הרשמת הבהירה לחייבת שעליה לנהל אורח חיים צנוע יותר.
- ב"כ החייבת: עו"ד דן ברמן, עו"ד אדם ברמן
- ב"כ אחד הזוכים: עו"ד טליה עמר
עו"ד יואב סברוב
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.