חיכה שהוריו ילכו לעולמם – ותבע לבטל את העברת המשק לאחיו

האיש טען שהעברת המשק מהוריו לאחיו בוצעה תחת עושק, לחץ וכפייה. בית המשפט העדיף את גרסת הנתבע לפיה ההורים סמכו עליו וחששו שהתובע יכריח אותם לשעבד את הנחלה לכיסוי חובותיו

השופטת פאני גילת כהן דחתה לאחרונה תביעה שהגיש אדם נגד אחיו. הנתבע קיבל מהורי הצדדים במתנה את המשק שהיה בבעלותם והתובע טען כי יש לבטל את ההעברה, בין היתר מאחר שהנתבע הפעיל על ההורים לחץ והשפעה בלתי הוגנת. השופטת קבעה שהתובע לא הוכיח את טענותיו. במקביל נקבע כי הנתבע מחזיק במשק בנאמנות עבור כלל יורשי המנוחים. 

הצדדים לתביעה הם שני אחים מתוך שמונת ילדיהם של המנוחים. להורים היו זכויות במשק והם העבירו אותן, בימי חייהם לבנם (הנתבע). האב הלך לעולמו ב-2013 והאם נפטרה ב-2018. 

התובע דרש לבטל את רישום הזכויות במשק על שם הנתבע ולתת סעד הצהרתי שלפיו הוא זכאי לשמינית מהזכויות בנכס כיורש. 

לטענתו, העברת הזכויות במשק על ידי המנוחים בוצעה תחת לחץ, עושק, כפייה, הטעייה, ניצול מצוקה וחולשה של המנוחים ותחת השפעה בלתי הוגנת עליהם. לדבריו, המנוחים הביעו את רצונם כי הזכויות יחולקו לכלל יורשיהם בחלקים שווים. הוא הוסיף שהמהלך של העברת מלוא הזכויות במשק לאחד משמונת ילדי המנוחים הוא בלתי סביר. 

הנתבע טען מנגד כי המנוחים החליטו להעביר לידיו מלוא זכויותיהם במשק ובחנות וחתמו על כל המסמכים שנדרשו לכך. התובע מצדו לא השלים עם החלטת המנוחים והפעולות שביצעו, והגיש תביעה כנגדו וכנגד נתבעים נוספים עוד בימי חייהם של ההורים.

במסגרת ההליך הקודם דחה בית המשפט את בקשת התובע לסעד הצהרתי לאחר שהתרשם מעדות האב המנוח כי הפעולות שביצע בקשר עם הזכויות במשק משקפות את רצונו האמתי.

הנתבע ציין עוד שהתובע גרם לאביהם לחתום כערב על הלוואה שנטל, אותה לא החזיר, והאב נאלץ לשאת בהחזרי ההלוואה תחתיו מתוך הכנסתו הדלה אשר מקורה בקצבת זקנה.

הוא הוסיף שהתובע במכוון בחר להגיש את התביעה לאחר מות ההורים מאחר שהיה מודע לעמדתם, וכל רצונו הוא להגדיל את הונו על חשבונו.

עם זאת הנתבע הודה שהוא מחזיק במשק בנאמנות עבור כלל היורשים ובמקרה של מכירה יחלק את התמורה בין כולם.

איש עסקים נבון

השופטת פאני גילת כהן מבית המשפט למשפחה בקריית גת דחתה את התביעה תוך שהעדיפה את גרסת הנתבע.

השופטת התרשמה מרצון האב כפי שהובע בהליך הקודם שהתנהל ב-2012 בו העיד האב כי הוא רוצה להעביר את המשק לנתבע מאחר שהוא זה שמטפל בו ובאם ומפרנס אותם. האב העיד עוד כי אין לו אמון בתובע לאחר שרימה אותו. 

השופטת ציינה שבאותו הליך הבהיר האב בלשון ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהפעולות שביצע בנחלה משקפות את רצונו האמיתי.

היא הוסיפה שמהתשתית הראייתית עלה עוד שהאב המנוח היה אדם נבון מאוד, איש עסקים, אשר סביר מאד להניח כי היה מודע למעשיו וביצע אותם ביישוב הדעת ולאחר מחשבה מרובה.

עוד לדבריה, התובע לא הסביר מה הסיבה שבגינה השתהה בהגשת התביעה עד לאחר פטירת האם. "הדבר מטיל צל כבד על רצינות התביעה", כתבה.

במקביל קבעה השופטת שהתובע לא הוכיח את טענותיו בדבר העדר כשירות ההורים או פגמים ברצון מסוג הטעייה, כפייה, עושק או השפעה בלתי הוגנת. לדבריה, "מדובר בטענות בעלמא אשר אינן נתמכות במאום". 

בסופו של דבר קבעה השופטת שהנתבע מחזיק בזכויות במשק כדין ובנאמנות עבור כלל יורשי המנוחים. 

התובע חויב בהוצאות בסך 20,000 שקל. 

• ב"כ התובע: עו"ד חגי טימנס ואח'
• ב"כ הנתבע: עו"ד ירון יטיב ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.