גזבר המועצה המקומית גבעת זאב כינה כך את מזכירתו של מבקר המועצה, ובפעם אחרת צילם אותה ואמר: "יצאת פוטוגנית". השופטת קבעה שמדובר בהטרדה מינית.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הורה לגזבר המועצה המקומית גבעת זאב לשלם 50,000 שקל פיצויים לעובדת המועצה אותה כינה "זנזונת" מספר פעמים. השופטת שרה שדיאור קבעה כי פעולות הגזבר מהוות הטרדה מינית בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית.
התובעת עובדת כמזכירה של מבקר המועצה המקומית גבעת זאב, הנתבע עובד כגזבר המועצה, ובתקופה הרלוונטית לתביעה שימש גם כמזכיר המועצה.
התביעה עסקה בשני אירועים. התובעת טענה כי באחד הימים של דצמבר 2010 הגיעה ללשכת ראש המועצה, לשם גם הגיע הנתבע. לדברי התובעת, בנוכחות מזכירת ראש המועצה, דרש ממנה הנתבע לעזוב את הלשכה תוך שהוא מעיר לה באופן סקסיסטי על צורת ישיבתה, ומטיח בה את הכינוי "זנזונת". התובעת לטענתה יצאה מהלשכה בבכי, כאשר הנתבע הולך אחריה וממשיך לכנותה "זנזונת".
כשלושה חודשים לאחר מכן, התובעת שוב הגיעה ללשכה. הנתבע נכנס ללשכה ודרש ממנה לעזוב את המקום. לטענתה, היא ביקשה ממנו שיניח לה, ובתגובה הוא שלף טלפון נייד והחל לצלם אותה, בעוד היא דורשת ממנו להפסיק, ואילו הוא משיב: "יצאת פוטוגנית".
בתביעתה נטען, בין היתר, כי שני האירועים מהווים הטרדה מינית.
הנתבע הכחיש שכינה את התובעת זנזונת. לגבי הצילום, טען שעשה את עצמו מצלם, במטרה לגרום לה לשוב לעבודה ולהפסיק להתבטל.
הנתבע הוסיף, בין היתר, כי בכל מקרה מדובר במריבה בה שני הצדדים נקטו בלשון בוטה, וכעת התובעת, שלא חשה מוטרדת בזמן אמת, מנסה להתעשר על חשבונו באופן שיש בו גם זלזול במונח הטרדה מינית.
יצר אווירה עוינת
את הכחשת הנתבע דחתה השופטת שדיאור מכול וכול, זאת לנוכח קביעה מפורשת של בית משפט בהליך קודם שניהלו הצדדים, בו תבע הנתבע את התובעת בגין לשון הרע. תביעתו נדחתה, תוך שנקבע בפסק דין חלוט כי הוא אכן קרא לתובעת "זנזונת" מספר פעמים, וצילם אותה.
מכאן עברה השופטת לשאלה האם מבחינה משפטית מעשי הנתבע מהווים הטרדה מינית.
בהקשר זה השופטת הסכימה עם מומחית בנושא (ד"ר אורית קמיר) שהגישה חוות דעת מטעם התובעת. בדומה לקמיר, השופטת סברה שהכינוי "זנזונת" מהווה התייחסות מבזה ומשפילה ביחס למינה ולמיניותה של התובעת, ומהווה פגיעה בערכים עליהם בא החוק להגן: כבוד האדם, חירותו, פרטיותו וקידום השוויון בין המינים.
בנוסף, השופטת ציינה כי "היות הנתבע בכיר מהתובעת, מחמיר את מידת הביזוי וההשפלה, וכן נוכחות אדם נוסף מעצימים עוד יותר את הפגיעה, הן בתובעת והן בערכים המוגנים של החוק".
לנוכח העדויות והראיות, השופטת הוסיפה כי הוכח שהנתבע יצר "אווירה עויינת בהקשר מיני" גם כלפי עובדים נוספים.
בנוגע לצילום, השופטת קבעה כי מדובר בהתנכלות אסורה, וציינה כי "הוכח מעדותו שלו כי הנתבע לא צילם את התובעת כדי להוכיח שלא עבדה. זאת אף נוכח אמירתו בזמן אמת 'יצאת פוטוגנית' אמירה שלא קשורה לתפקודה בעבודה אלא להקשר נראות פיזית והן נוכח הודאתו כי לא העביר את התמונות לאיש. חמורים הדברים עד מאד!"
עם זאת, נדחתה התביעה לפיצוי בגין לשון הרע, זאת בנימוק שלא הייתה כוונה שהתובעת אכן "עובדת במקצוע", ואיש לא חשב כך למשמע הדברים.
בנוסף לפיצוי של 50,000 שקל, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אייל אבידן
- ב"כ הנתבע: עו"ד גבריאל פרידמן
עו"ד גל מזרחי נחום
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.