משרד הפנים ניסה למנוע את הגעת התינוקות בשלב זה אך המחוזי אישר את החלטת ביהמ"ש למשפחה, תוך שהמליץ למדינה לשקול מחדש את "נוהל חו"ל" שמחייב לבצע את הבדיקה לפני הכניסה לישראל, ולא ברור מה מעמדו המשפטי.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה לאחרונה את בקשת משרד הפנים לבטל סעד זמני שאפשר להורים להביא לארץ תאומות שנולדו לפונדקאית בחו"ל עד לקבלת תוצאות הבדיקה הגנטית שלהן. משרד הפנים טען כי "נוהל חו"ל" מחייב את ההורים לבצע את הבדיקה לפני הכניסה לישראל אלא שהשופט נפתלי שילה הבהיר כי לא ברור מהו מעמדו המשפטי, וייתכן שהגיע הזמן לשנות אותו.
בני זוג שלא הצליחו להביא לעולם ילדים אימצו לפני מספר שנים שלושה ילדים גדולים יחסית (בני 6-8). בחלוף הזמן הם רצו גם תינוק והחלו בהליכי פונדקאות בחו"ל.
לאחר הלידה ביקשו השניים לחרוג מנהלי משרד הפנים שמחייבים לבצע את בדיקת הרקמות להוכחת הזיקה הגנטית בין התינוקות לבין האב לפני הכניסה לישראל, ולאפשר לתאומות שנולדו להיכנס לישראל ולבצע כאן את הבדיקה.
ההורים הסבירו שהשהייה של האם בחו"ל עם התאומות למשך זמן תקשה מאוד על המשפחה, שכן האב חזר ארצה כדי להיות עם שלושת הילדים המאומצים, שגם כך סובלים מבעיות רגשיות ומחרדת נטישה.
בית המשפט נענה לבקשה למרות התנגדותו הנחרצת של משרד הפנים, בין היתר בהסתמך על שלל ראיות המעידות על קיומה של זיקה גנטית לאב – ובכלל זה אישור כי ההיריון הושג מזרעו, הסכם פונדקאות, חוות דעת של עו"ד ועוד.
אך משרד הפנים לא ויתר והגיש בקשת ערעור בה נטען כי לבית המשפט למשפחה כלל אין סמכות להנפיק אשרות כניסה, וכי להחלטתו עלולות להיות השלכות הרסניות של עידוד סחר בילדים.
מנגד, ההורים טענו בין היתר כי אין שום חוק שמחייב לערוך את הבדיקה הגנטית דווקא בחו"ל. ההורים הוסיפו כי לא ייגרם כל נזק אם הילדות ישהו בישראל עד לבדיקה, במיוחד לנוכח העובדה שחתמו על התחייבות של 350 אלף שקל להבטחת החזרתן לחו"ל במקרה הצורך.
לא הרה גורל
השופט שילה הבהיר כי בית המשפט העליון כבר דחה טענות כנגד סמכותו של בית המשפט למשפחה להעניק אשרות שהייה לקטינים.
מלבד זאת, השופט לא סבר כי מדובר בהחלטה הרת גורל. "מדובר בסך הכל במתן אפשרות לערוך את הבדיקה הגנטית בישראל ולא בחו"ל", כתב.
בתוך כך השופט ציין כי רק בחמישה מתוך כאלפיים הליכי פונדקאות שנעשו בחו"ל התגלה שאין לילדים זיקה גנטית להורים הנטענים – כך שאין ממש חשש לפתיחת השערים למסחר בילדים.
למעלה מכך, השופט קבע כי המעמד המשפטי של "נוהל חו"ל" אינו ברור – כפי שהודתה בעצמה באת הכוח של המדינה – שכן אין עדיין הלכה בנושא.
באופן כללי השופט המליץ למשרד הפנים לשקול את עמדתו מחדש, שכן ייתכן שכדאי להקל על ההורים ולאפשר להם לקיים את הבדיקה בארץ בכפוף להגשת ראיות לקיומו של קשר גנטי.
במקרה הנוכחי, השופט סבר כי יש להתחשב בטובת המשפחה והילדים – אם ששוהה במדינה זרה עם תינוקות, ללא תמיכה משפחתית, ושלושה ילדים שלא ראו את אמם זמן ממושך.
לפיכך השופט הורה למשרד הפנים לאפשר לקטינות להגיע לישראל בהקדם. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המדינה (משרד הפנים): עו"ד גילה מאור ארליך
- ב"כ המשיבים: עו"ד לענייני משפחה יהודית מייזלס ועו"ד מיכל לוי
עו"ד רביב חיים
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.