העוברים הוקפאו על רקע מחלת האישה בסרטן. כשמצבה הידרדר, רחמה נכרת ובני הזוג נפרדו. 7.5 שנים אחר כך בית המשפט התיר לה להשתמש בעוברים ולהפוך לאמא
תקדים דרמטי: בית המשפט למשפחה בבאר שבע קבע שחולת סרטן לשעבר שרחמה הוסר, תוכל להשתמש בעוברים מוקפאים שהופרו מביציות שלה ומזרע של בן-זוגה לשעבר ולהפוך לאימא באמצעות פונדקאות, חרף התנגדות האקס. השופטת רותם קודלר עיאש קבעה שבנסיבות העניין זכות האישה להורות גוברת על זכותו של בן הזוג שלא להשתמש בעוברים.
הצדדים ניהלו בעבר זוגיות שנמשכה כארבע שנים. במהלך הקשר גילתה האישה שיש לה סרטן בשחלה, ובעקבות זאת היא נאלצה לעבור טיפולים כימותרפיים וכריתה מלאה של הגידול והשחלה. נוכח מצבה החליטו בני-הזוג לשעבר לעבור טיפולי פוריות במסגרתם ביציותיה של האישה יופרו מזרעו של האיש והעוברים יישמרו בהקפאה לעת הצורך.
כחלק מהתהליך חתמו הצדדים על תצהיר שלפיו העוברים מיועדים להחדרה לרחמה של התובעת, ולא לאם פונדקאית. עוד הוסכם שאם אחד מבני-הזוג "ייעלם" או ימות, "רשאי הצד הנותר לבחור בדרך הטיפול בחומר גנטי שניתן על-ידי הצדדים לצורך ההפריה".
אלא שבתום הליך ההפריה החוץ גופית הראשון חלה החמרה במצב האישה ובהמלצת רופאיה הופסקו הטיפולים אחרי שנשאבו ממנה שלוש ביציות בלבד. בנוסף הוחלט לכרות את רחמה משהיה נגוע בגידול סרטני. ייסורי האישה הוכפלו כשחודש בלבד אחרי ההליך הטראומתי שהפך אותה לעקרה – הודיע לה בן-הזוג שהוא נפרד ממנה.
כל אחד הלך לדרכו, והאיש החל בזוגיות חדשה ממנה נולדו לו ילדים. אלא שרצון זוגתו לשעבר להפוך לאם לא שקט, ובאוקטובר 2020 היא פנתה אליו על-מנת לקבל את הסכמתו להשתמש בעוברים המוקפאים במסגרת פונדקאות. האיש סירב, ומכאן התביעה שהוגשה לבית המשפט בחודש העוקב.
זכויות שאינן שוות-ערך
לטענת האישה, בסמוך לכריתת רחמה אמר לה הנתבע ש"אין לה מה לדאוג" וכי הם תמיד יוכלו לפנות להליך פונדקאות, כך שהוא למעשה כבר הסכים למבוקשה. לטענתה, דחיית בקשתה תהווה גזרה אכזרית עבורה, שכן היא לעולם לא תוכל להיות אם ביולוגית לילד.
לעומתה הפנה האיש לתצהיר שבו הוסכם שלא לבצע את ההליך בפונדקאות, וטען כי אי אפשר לכפות עליו להיות אבא בעל-כורחו.
השופטת קודלר-עיאש ציינה שהגם כי נראה שהסכסוך נוגע לזכויות שוות-ערך – זכות התובעת להורות למול זכות הנתבע שלא להיות הורה – בפועל אין הדבר כך מאחר והנתבע כבר הפך לאבא.
"בעוד שהנתיב היחיד של התובעת לממש את הזכות להורות היא שימוש בעוברים באמצעות אם נושאת", הדגישה השופטת, "הנתבע כבר צעד בדרך הנתיב להורות וזכה להפוך להורה. לא ניתן בנסיבות אלו לומר כי מדובר בהתנגשות של זכויות שוות משקל והיקף".
השופטת הוסיפה כי הסעיף בתצהיר שלפיו מי מהצדדים יוכל להשתמש בעוברים במקרה של "היעלמות" או פטירת השני, מכרסם משמעותית בזה האוסר על החדרתם לאם פונדקאית. במלים אחרות, האיש הסכים לאפשרות שהאישה תשתמש בעוברים גם בלעדיו.
בנסיבות אלה הכריעה השופטת שהאישה תוכל להשתמש בעוברים לצורך הבאת ילדים בפונדקאות. על-מנת לצמצם את הפגיעה באיש היא קבעה שאם ההליך יצלח והתובעת תחבוק ילד היא תיחשב להורהו היחיד, אלא אם הנתבע יודיע שברצונו להיות מעורב.
- ב"כ התובעת: עו"ד דורי שוורץ ועו"ד שיראל בר
- ב"כ הנתבע: עו"ד דיינה הר אבן
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.