תקופת ״הגיל השלישי״ מתארכת. כלי משפטי ייחודי מאפשר לכל אדם לצמצם סכסוכים עתידיים ולתכנן מבעוד מועד, יחד עם בני משפחתו, איך תיראה תקופה זו בחייו ומה ייעשה ברכושו לאחר מותו.
המשפחה היא הבסיס לפעילותו של אדם, ממנה בא בילדותו ואליה ישוב בזקנתו. הקשר שבין אדם למשפחתו חזק במיוחד בקצוות של חייו, בילדות ובזקנה, תקופות בהן הוא חלש וזקוק להגנה, תמיכה וסיוע.
גם דרך פריזמת הרכוש, קשריו של האדם למשפחתו חזקים במיוחד בילדות ובזקנה. בגיל המבוגר, יש ציפייה מסוימת כי רכושו של אדם יהפוך בצורה כזו או אחרת לרכוש משפחתו.
אבל, בעוד שבילדותו של האדם מערכות היחסים המשפחתיות הן בדרך כלל פשוטות יחסית, כאשר הוא מגיע לגיל הזקנה, ובמיוחד לתקופת הזקנה המאוחרת, מערכות היחסים המשפחתיות מורכבות הרבה יותר.
מישהו מטפל בך?
התפתחות הרפואה והעלייה בתוחלת החיים, לצד שינויים במבנה החברה והמשפחה, שינו לבלי הכר את השנים האחרונות לחייו של האדם.
אם בעבר, ברור היה, מכוח חוק או מנהג, כיצד יחיה אדם בתקופת זקנתו, מי יטפל בו וכיצד, היום, כאשר לעיתים קרובות מדובר בתקופה ארוכה הרבה יותר, זה ברור הרבה פחות.
הדבר נכון גם לשאלת הירושה. בעבר, מבנה המשפחה המסורתי היה למעשה המודל הקיים היחיד, וחוקי הירושה היו ברורים וקשורים בטבורם לתפיסות חברתיות ודתיות. היום לעומת זאת, בעידן של משפחות מורכבות ותרבות חילונית וליברלית, השאלה מה יעשה ברכושו של אדם לאחר מותו אינה כה ברורה ופשוטה. בהתאם, בעלי עניין רבים עשויים להיות מעורבים בחלוקת עזבונו של אדם, תוך הצפת נקודות מבט ואינטרסים שונים ואף סותרים.
לעיתים קרובות, דווקא מורכבות זו גורמת לאנשים רבים להניח לסוגיה ולא לעסוק בה עד שמתעוררות מחלוקות. אבל התנהלות זו מביאה לא אחת לתוצאות חמורות במיוחד כגון: שלילת האוטונומיה של הזקן בנוגע לגוף ולרכוש; סכסוכים בנוגע לטיפול באדם המבוגר ובמקרים חמורים להזנחתו; סכסוכי ירושה קשים הפוגעים לא רק בכבודו של המת אלא גם במשפחתו ובמורשתו ועוד.
בניית הסכמות
פתרון אפשרי לתכנון מוקדם אפקטיבי, שיכול לענות על מרבית הקשיים שתוארו לעיל, הוא תהליך אישי ומשפחתי המבוסס על עקרונות ה-ADR, Alternative Dispute Resolution השונים, ובמיוחד כלי בניית ההסכמות.
בניית הסכמות הוא תהליך של משא ומתן וקבלת החלטות לגבי סוגיות מוגדרות, בסיוע צד שלישי ניטראלי, באופן המשתף מקסימום בעלי עניין. בניית הסכמות לזקנה המאוחרת והירושה היא תהליך משפחתי בו שותפים מרבית בני המשפחה ובו דנים באופן מובנה בסוגיות הרלוונטיות למשפחה הספציפית.
בניגוד לכלים אחרים ב - ADR, תהליך בניית ההסכמות אינו בהכרח תוצאה של מחלוקת או סכסוך. ניתן, ואפילו רצוי, לעשות שימוש בכלי בניית ההסכמות גם לשם דיאלוג ותכנון מוקדם של מערכות יחסים רבות משתתפים, והוא יכול לעסוק במגוון רחב של נושאים אותם מעלים המשתתפים על פי צרכיהם.
בדומה לתהליכי ADR אחרים (כגון גישור) תהליך בניית ההסכמות מתבסס על מתן כבוד ולגיטימיות לכל אחד מצרכי המשתתפים. בבסיס התהליך האמונה שאנשים בעלי צרכים שונים ונקודות מבט שונות, מסוגלים וצריכים להידבר ביניהם וליצור הבנות שיסייעו להם בהווה ובעתיד.
מטרתו המוצהרת, אך לא היחידה, של הליך בניית ההסכמות, היא יצירה הדרגתית ומשותפת של מסמך או מסמכים משפטיים המשותפים לכל בני המשפחה או לחלקם. בדרך כלל, התוצאה של התהליך תהיה הסדרת ייפוי כוח מתמשך או ייפוי כוח מתאימים אחרים וצוואה.
תוצאה אפשרית נוספת היא הסכמים כלל משפחתיים העוסקים במגוון נושאים הרלוונטיים למשפחה הספציפית, החל באחריות לטיפול בהורים, דרך העברת העסק המשפחתי וכלה בהעברת ההון המשפחתי בין הדורות.
מחויבות ליישום ההחלטות
מחקרים מראים כי כאשר לכל בני המשפחה תחושת שליטה, השפעה והאחריות על התהליך ותוצאותיו, כמו גם הבנה מה הוא הבסיס להחלטות ומה הם הצרכים שעומדים מאחוריהן, נוצרת, אצל כל בני המשפחה מחויבות ליישום ההחלטות אשר התקבלו בסופו של התהליך, גם אם התקבלו בניגוד לדעתם.
כך למשל, לפני כשנתיים ניהלתי תהליך בניית הסכמות משפחתי בו הוסדר הטיפול העתידי באב המשפחה בן ה-80, כמו גם חלוקת רכושו לאחר מותו. בתהליך השתתפו ילדיו של האב למעט אחת הבנות, שסירבה להיות חלק מהתהליך אך הסכימה בכתב לקבל על עצמה את תוצאותיו.
בסופו של התהליך, הוסכם בין כל בני המשפחה כי במקרה הצורך אחד הבנים יהיה מיופה הכוח של האב בכל הנוגע לטיפול הפיזי בו ואילו אחת הבנות, רואת חשבון במקצועה, תהיה אחראית לניהול הרכוש.
לאחר שביקש את התייחסותם לסוגיות השונות, האב הבהיר לילדיו במדויק, מה הם רצונותיו בנוגע לאופן הטיפול בגופו וברכושו והסביר את ההיגיון העומד, לתפיסתו, מאחוריהם. בנוסף, לאחר שהבין מה הם צרכי הילדים השונים וחששותיהם, האב אף הסדיר תגמול הולם, בהתאם לזמן ולמאמץ שישקיע מי מילדיו בטיפול בו.
כמו כן, במסגרת התהליך, הסביר האב בעדינות את עמדותיו לגבי חלוקת הרכוש לאחר מותו. כך, על אף שלא כל בני המשפחה חשבו שמדובר בחלוקת רכוש הוגנת (שכן האב בחר בחלוקה על פי הדין העברי), הגיעה המשפחה להבנה כי זה רצונו.
בסופו של תהליך יצאה המשפחה כשלפניה דרך ברורה אשר תאפשר לצלוח בשלום את זקנתו המאוחרת של האב ואת העברת רכושו לילדיו.
* עורכת דין ומגשרת אסנת הכהן עוסקת בדיני משפחה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.