איש עסקים תבע לבצע שיקים עליהם חתמה אשתו של שותפו העסקי. בית המשפט האמין לאישה כי מעולם לא הייתה שותפה לעסקי בעלה או נתנה הסכמתה לשימוש בשיקים, ודחה את התביעה.
בית משפט השלום בנתניה דחה לאחרונה תביעה של אדם שביקש לפדות שישה שיקים בסכום של 60 אלף שקל שנחתמו על ידי אשתו של שותפו לעסקים כבטוחה להלוואה, והאישה התכחשה להם. התובע אמנם טען כי מדובר בשיקים שנמשכו מחשבון ששייך גם לשותפו, אך הרשמת הבכירה מרי יפעתי קבעה שעצם קיומו של חשבון משותף לא מאפשר לבן זוג למשוך שיקים ללא הסכמה.
התובע – בעל חברת השילוח הבינלאומי "ליז" היה בקשר עסקי עם בעלה של האישה. בספטמבר 2010 השקיע התובע כספים במספר עסקאות ומיזמים משותפים של השניים. כנגד השקעות אלה מסר לו שותפו שישה שיקים מהחשבון המשותף שלו ושל אשתו על סך 10,000 שקלים כל אחד, לביטחון. על השיקים התנוססה חתימת האישה בלבד.
כשנתיים לאחר מועד הפירעון של השיקים החליט התובע לפדות אותם. כשראה שאין באפשרותו לעשות כן הוא פתח תיק נגד האישה בהוצאה לפועל, אך לנוכח התכחשותה לחתימה על השיקים, התיק הועבר לבית המשפט.
התובע טען כי השיקים נמסרו לו כהחזר להלוואה פרטית שהעניק לשותפו, ולאחר שזה לא החזיר אותה הוא נאלץ לממש אותם. התובע טען כי תחילה כי הנתבעת חתמה עליהם בנוכחותו אך במהלך המשפט חזר בו מטענה זו ואמר שהנתבעת נתנה לבעלה הרשאה לחתום עליהם במקומה.
הנתבעת ובעלה טענו מנגד כי הכספים שהועברו להם נועדו להשקעה עסקית, וממילא הם כבר הוחזרו במלואם לתובע כולל ריבית כך שהשיקים מוחזקים אצל התובע בחוסר תום לב.
בנוסף טענה הנתבעת כי היא מעולם לא חתמה על השיקים ולא אישרה לבעלה למסור אותם בשמה – והתובע ידע על כך. לא בכדי הוא מעולם לא פנה אליה בנושא עד להגשת התביעה הנוכחית.
לטענתה, התובע בחר לשרבב את שמה לסכסוך עסקי בינו לבין בעלה אף שאינה מעורבת בו. בנוסף, הטענה כי היא נכחה בזמן סגירת העסקה היא אבסורדית שכן העסקה נסגרה בביתה אך היא לא הייתה שותפה לפגישה.
בהרשאה בלבד
ואכן, הרשמת הבכירה יפעתי קבעה כי התובע לא הוכיח כי השיקים נחתמו על ידי הנתבעת. יתרה מכך, מעדותו עלה כי הוא אינו בטוח מי חתם על השיקים ואף לא טרח לייחס לכך משמעות באומרו "החתימה שלו או שלה מבחינתי זה אותו דבר".
לדברי הרשמת הבכירה די בכך בכדי לדחות את התביעה, שהרי הוא סתר את טענתו הראשונה לפיה הנתבעת היא שחתמה על השיקים.
במענה לטענת התובע כי מאחר שמדובר בבני זוג לא באמת משנה מי חתום על השיקים, השיבה השופטת כי עצם קיומו של חשבון משותף אינו מוכיח שהנתבעת הסכימה שבעלה יחתום על שיקים בשמה.
מלבד זאת, הרשמת ציינה כי גרסתו של התובע בנוגע לנסיבות שבהן קיבל את השיקים הייתה מלאה בסתירות ולא מהימנה.
לפיכך, הרשמת דחתה את התביעה וקבעה כי התובע לא יוכל לפדות את השיקים. התובע חויב לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין על סך 9,500 שקלים.
- בפסק הדין לא צויין מיהם באי הכוח בתיק
עו"ד שירה צבר
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.