הגרוש מכר את הדירה על סמך ייפוי כוח שעליו חתמה האישה כשהיו נשואים. האישה טענה כי הוא חרג מההרשאה שנתנה לו אך בית המשפט קיבל את תביעת הרוכש להשלמת העסקה.
בני הזוג נישאו ב-1996 והתגרשו ב-2008. האישה, פגועת נפש, חתמה ב-2002 על ייפוי כוח בו מינתה את בעלה לפעול בשמה לביצוע שלל פעולות משפטיות, כולל בענייני נדל״ן. ב-2010 הבעל מכר את דירתם המשותפת למתווך דירות אך האישה סירבה להכיר בעסקה. תביעת הרוכש להשלמת הרישום על שמו התקבלה לאחרונה.
בתביעה שהגיש הרוכש הוא סיפר שהבעל מכר לו את הדירה בשמו ובשם אשתו כשהוא עושה שימוש בייפוי הכוח. לדבריו, לפני החתימה על הסכם המכר הבעל אף התקשר לאשתו והוא שוחח עמה בנוכחותו. ואולם, חמישה חודשים אחרי חתימת ההסכם, לאחר ששילם את מלוא התמורה ונמסרה לו החזקה, רשמה האישה הערת אזהרה בטאבו על ביטול ייפוי הכוח.
כמו כן, ביוני 2015 היא פנתה לעורך הדין שטיפל בהסכם, טענה שלא הסכימה לעסקה ודרשה ממנו לא להשלים את הרישום. מאז היא מסרבת להשלים את העברת הרישום על שמו.
לטענת התובע, יש לרשום את הדירה על שמו מאחר שלא נפל כל דופי בהסכם. הוא הדגיש שייפוי הכוח שהוצג לו לא עורר כל חשד והיה תקף לעשר שנים.
האישה מצידה הכחישה ששוחחה עם התובע קודם לחתימת ההסכם וטענה כי ייפוי הכוח נחתם כשהייתה במצב מנטלי לא תקין ובשעה שהייתה חשופה לאיומים מבעלה.
היא הוסיפה כי התובע מנסה לרכוש את הדירה בתחבולה והטעייה. לטענתה, היה עליו לברר את טיב ההסכמה שעמדה מאחורי ייפוי הכוח ואם היה פונה אליה היה מגלה כי חזרה לשם נעוריה, אינה מסכימה לעסקה והתגרשה זה מכבר מבעלה.
טענתה המרכזית הייתה שייפוי הכוח אפשר לבעל לבצע עסקאות לטובתה אך לא עסקאות שגורעות מזכויותיה והמכירה נעשתה תוך חריגה מההרשאה שהעניקה לו במסמך.
התובע השיב כי האישה לא הביאה כל הוכחה בקשר למצבה הנפשי או איומים מצד הבעל ושהיא יכולה הייתה לבטל את ייפוי הכוח לאחר הגירושין אך לא עשתה כן.
נחתם אצל נוטריון
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט ישעיהו שנלר, הבהיר שייפוי כוח הוא מכשיר משפטי המוסדר בחוק השליחות ותפקידו לאפשר למיופה הכוח לעשות בשמו של מייפה כוחו פעולה משפטית כלפי צד שלישי.
כדי שייפוי הכוח יוכל לחייב, על בית המשפט להשתכנע כי נחתם על ידי האישה מרצונה הטוב והחופשי. במקרה זה, ייפוי הכוח נחתם אצל נוטריון שמוודא כי החותם מבין את מעשיו ומודע לתוצאותיהם וכי הוא פועל מרצונו החופשי. הנתבעת לא זימנה את הנוטריון לעדות והדבר פועל לחובתה.
השופט הוסיף כי נוסח ייפוי הכוח רחב ואינו מלמד על הגבלה כלשהי של היקף השליחות או על צמצום ההרשאה לפעולות מזכות בלבד.
עוד לדבריו, בהיעדר ראיה מחשידה, אין כל סיבה שתוטל על התובע חובת בדיקה מיוחדת. זאת במיוחד כשמתן ייפוי כוח כללי לבן משפחה מדרגה ראשונה אינו צריך לעורר כל חשד בדרך כלל.
לפיכך קיבל השופט את התביעה וקבע שההסכם תקף ויש לאוכפו. הוא מינה את בא כוחו של התובע ככונס נכסים לביצוע העברת זכויות הנתבעים בדירה.
הנתבעת חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 30,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד נדל״ן יהושע גליקס
- ב״כ הנתבעים: עו"ד ניסים נברו
עו"ד יאיר שחם
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.