בני זוג חתמו על 'הסכם לשלום בית ולחילופין גירושין'. לאחר מכן הם שבו לחיות יחד כ-7 שנים שבמהלכן רכשו דירה והביאו עוד ילד לעולם. כשפרץ משבר נוסף תבעה האישה את ביטול ההסכם אך נדחתה
השופטת לירון זרבל-קדשאי דחתה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר בה דרשה לבטל 'הסכם שלום בית ולחילופין גירושין' שנחתם ביניהם ב-2012. ההסכם נחתם סביב משבר ביחסים והוסכם בו כי במקרה של פרידה לא ייערך איזון משאבים וכל צד יישאר עם הזכויות שצבר. האישה טענה שמכיוון שאחרי ההסכם הצדדים שבו לחיות יחד תקופה ממושכת ההסכם בטל. השופטת לא קיבלה את פרשנותה של האישה וכתבה כי היא מנוגדת ללשון ההסכם ולשכל הישר.
בני הזוג משתייכים לעדה הנוצרית לטינית. הם נישאו ב-2007 ונולדו להם שני ילדים (בני 15 ו-9). ב-2009 עלו יחסיהם על שרטון. באמצעות יחידת הסיוע הם הגיעו להסכם 'שלום בית ולחילופין גירושין' שנחתם בפברואר 2012 ואושר בבית המשפט למשפחה. לאחר אישור ההסכם הצדדים שבו לשלום בית ולמגורים משותפים, ואף הביאו לעולם את בנם ב-2014 כאמור. ב-2019 פרץ משבר נוסף והם נפרדו באופן סופי.
שניהם הגישו תביעות הדדיות. האיש הגיש תביעה לפירוק השיתוף בבית המשותף והאישה הגישה תביעה לאיזון משאבים בכל נכסי הצדדים. מכיוון שהסעדים להם עתרה התובעת עמדו בניגוד להוראות ההסכם הורה לה בית המשפט להגיש תביעה לביטול ההסכם וכך היא עשתה.
המחלוקת הייתה על אפיון הזכויות הסוציאליות והכספיות שצברו הצדדים במהלך הנישואין. האישה עתרה לאיזון משאבים החל ממועד הנישואין ועד למועד הקרע, כולל איזון הזכויות והחובות שצברו בני הזוג בחשבונות הבנק במהלך תקופת הנישואין. מנגד האיש טען כי לפי ההסכם במקרה של פרידה כל צד ייוותר הבעלים הבלעדי של זכויותיו ולא ייערך איזון משאבים.
לטענת האישה הדגש בהסכם הוא על הניסיון לשלום בית ומשעה שהניסיון עלה יפה ולדבריה "הצליח בגדול", הוראות ההסכם אינן חלות על הצדדים.
האיש טען כי מדובר בהסכם "קלאסי" מסוג "שלום בית ולחילופין גירושין" ובו הוראות אופרטיביות למקרה של גירושין בעתיד. בפועל, שלום הבית לא צלח בסופו של יום והצדדים נפרדו. בכל אופן, לשיטתו, ההסכם קובע הוראות מפורטות במקרה שמי מהצדדים מעוניין להתגרש, ואין רלוונטיות לשאלת הצלחת שלום הבית.
ללא אחיזה
השופטת לירון זרבל-קדשאי מבית המשפט למשפחה בחיפה דחתה את פרשנות האישה וקבעה שאין לה אחיזה בלשון ההסכם או בנסיבות העניין. מעבר לכך, כתבה השופטת, טענות האישה נוגדות את השכל הישר ומרוקנות את ההסכם ותכליתו מתוקף.
לדבריה, ההסכם מניח שתי מציאויות חלופיות. במציאות אחת הצדדים נותרים נשואים, ובמציאות אחרת הצדדים פונים לגירושין. תכליתו של ההסכם היא בינארית ובכוחו להניב אחת משתי תוצאות בלעדיות אלה. הפרשנות בה אוחזת האישה מאיינת את החלוקה הבינארית ושוללת הלכה למעשה מהצדדים את הכוח המוחלט לסיים את הנישואים בכל עת ומכל סיבה.
כמו כן, פרשנות האישה עומדת בניגוד תהומי לתכליתו של ההסכם, שמעניק לכל אחד מהצדדים את המוצא מ"שלום בית" בו הוא איננו מעוניין יותר.
עוד כתבה השופטת כי יש מקום לפקפק בנכונות הטענה לפיה שלום הבית נחל הצלחה. נסיבות חיי הצדדים לאחר ההסכם מלמדות שלאחר תקופה ממושכת ולמרות מאמצי הצדדים, לרבות טיפול זוגי ממושך, לא נבטו אותות של התקרבות בחיי הנישואין של הצדדים.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה לביטול ההסכם וחייבה את האישה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד עיסא פראג'
- ב"כ הנתבע: עו"ד עמוס צדיקה
עו"ד ניר רפאל מחבוביאן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.