בני זוג רכשו דירה יחד ורשמו עליה הערת אזהרה. לאחר הפרידה הבעל טען שאין לחלק את הנכס באופן שווה אלא לתת לאישה אחוזים בהתאם למספר הילדים המשותפים. גרסתו נדחתה
השופטת מירה רום פלאי קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר וקבעה כי היא זכאית לחצי מהדירה המשותפת. הבעל טען שלאישה מגיע רק 20% מהנכס בהתאם להסכמה ביניהם שהועברה בהודעת ווטסאפ בזמן אמת, אך השופטת קבעה שהאישה זכאית ל-50% מהזכויות. זאת, בהתאם להסכם הממון ולעובדה שבחוזה הרכישה ובהערת האזהרה נרשמו שני הצדדים כבעלים.
בני הזוג נישאו ב-2012. הם חתמו על הסכם ממון יומיים לפני החתונה וההסכם אושר בבית המשפט. העיקרון הבסיסי עליו הושתת הסכם הממון הוא משטר של הפרדה רכושית מוחלטת בעבר ובעתיד, למעט נכסים שיירשמו על שם שני הצדדים ויהיו משותפים.
ב-2018 רכשו בני הזוג דירה תמורת 7.5 מיליון שקל. שניהם חתמו על חוזה הרכישה והערת האזהרה נרשמה על שם שניהם.
לפני שהדירה נרשמה בטאבו השניים התגרשו והתעוררה ביניהם מחלוקת לעניין הזכויות. בתביעה שהגישה האישה היא טענה שעל פי הסכם הממון היא בעלת חצי מהזכויות בדירה.
לדבריה, הצדדים ביצעו פעולות על מנת לבסס בכתב וברישום את הבעלות המשותפת שלהם בדירה: הם רכשו וחתמו במשותף על חוזה הרכישה; הם העבירו הסכם המכר לחברה המשכנת שהתחייבה כי הזכויות יועברו על שם שניהם לאחר השלמת הפרויקט; נטלו במשותף משכנתא אשר שולמה לאורך השנים בחלקים שווים ובחרו לרשום הערת אזהרה בחלקים שווים על אף שיכלו לרשום בחלקים לא שווים.
לטענתה, כל הפעולות לעיל מבהירות באופן שאינו משתמע לשני פנים על כוונת הצדדים בדבר הבעלות המשותפת.
האיש טען מנגד כי האישה זכאית ל-20% בלבד מהזכויות בדירה, וגם זאת בניכוי כספים חיצוניים בסך 4 מיליון שקל שהושקעו על ידו ושמוחרגים לדבריו מאיזון בהתאם להסכם הממון.
הוא הסביר כי מכיוון שהזכויות בנכס טרם נרשמו בטאבו, לא חל עליהם הסעיף בהסכם הקובע כי נכסים שיירשמו על שם שני הצדדים הם משותפים. לשיטתו, בזמן אמת החליפו הצדדים הודעות ווטסאפ מהן עולה הסכמה כי מאחר שלשניים שני ילדים משותפים האישה תקבל 20% מהנכס.
הרישום לא סויג
השופטת מירה רום פלאי מבית המשפט למשפחה בראשון לציון ציינה כי בני הזוג רכשו את דירת המגורים על פי חוזה רכישה שללא ספק הוא מסמך בכתב, בו נקבע ללא כחל ושרק כי שני הצדדים רוכשים את הזכות לדירה.
השופטת הוסיפה כי אמנם בחוזה הרכישה לא נרשם שיעור זכויותיו של כל אחד מהצדדים, אולם הגיון החיים והשכל הישר, מובילים למסקנה כי הם רכשו את הזכויות בחלקים שווים, מחצית-מחצית. הדברים אמורים גם לגבי הערת האזהרה בה לא נרשם כל אפיון לשיעור זכויות כל אחד מהם.
השופטת דחתה את טענת הבעל בעניין הודעת הווטסאפ תוך שהעדיף את גרסת האישה כי ההודעה מזויפת.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי הזכויות על הדירה יירשמו בחלקים שווים ולאחר מכן יבוצע פירוק שיתוף באמצעות מכירת הנכס לכל המרבה במחיר.
לנוכח המחלוקת בין הצדדים בעניין הכספים המוגנים קבעה השופטת שמתוך התמורה שתתקבל עבור הדירה יופקד הסכום של 4 מיליון שקל בחשבון נאמנות עד להכרעה סופית בעניין. יתרת התמורה תחולק בין הצדדים באופן שווה.
הבעל חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 10,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד רות דיין-וולפנר
- ב״כ הנתבע: עו"ד מאיר בר מוחא
עו״ד מיה רשל ארבל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.