האיש התנגד לצו ירושה שביקשו ילדי המנוח אבל ויתר על תביעת אבהות ובדיקת רקמות. השופטת התרשמה כי התעקשותו להוכיח את האבהות ללא גיבוי ביולוגי רק כדי לזכות בנתח מהירושה מעידה שהוא מונע מבצע כסף
ארבעה אחים שאביהם נפטר לפני כשנתיים הגישו בקשה לצו ירושה אך נתקלו בהתנגדות של גבר שביקש להכיר בו כיורש נוסף בטענה שהוא בנו של המנוח מרומן מחוץ לנישואים. השופטת נאוה גדיש מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחתה את ההתנגדות לאחרונה תוך שקבעה כי אין לו כל מעמד להתערב בירושה מאחר שמשך תביעת אבהות שהגיש בשל חשש ממזרות (אמו הייתה נשואה בזמן שהרתה) ואין בידיו הוכחה לקשר ביולוגי למנוח.
האיש, בשנות ה-60 לחייו, הגיש את ההתנגדות לצו הירושה ביחד עם תביעת אבהות שבמסגרתה ביקש לערוך לו ולארבעת ילדיו של המנוח בדיקת רקמות כדי להוכיח את הקשר הביולוגי ביניהם. אבל היועץ המשפטי לממשלה התנגד לבירור התביעה בהתאם לחוות דעת שהגיש נשיא בית הדין הרבני הגדול שלפיה אסור לאפשר את הבדיקה בשל חשש ממזרות, שכן אם יתברר שהאיש אכן בנו של המנוח התוצאה תהיה שהוא וילדיו ייחשבו כממזרים.
בעקבות זאת הודיע האיש כי הוא מושך את תביעתו וביקש לברר את האבהות במסגרת ההתנגדות לצו הירושה באמצעות עדויות וראיות וללא הוכחה ביולוגית חד-משמעית. הוא ציין כי הוא יכול להביא עדים שיאשרו את טענתו שבין המנוח לבין אמו היה רומן בתקופה שנולד, וכן להעיד קרוב משפחה שנכח כשהמנוח סיפר לו שהוא אביו. עוד הוא טען שהיה עם המנוח בקשר לאורך חייו והוא אף סייע לו כלכלית.
ויתר על הזכות
בפסק דין שניתן לאחרונה דחתה השופטת נאוה גדיש את בקשתו וקבעה כי בהיעדר הוכחה לקיומו של קשר ביולוגי בינו לבין המנוח אין לאיש מעמד להתנגד לצו הירושה.
השופטת ציינה כי הוויתור על בירור תביעת האבהות שולל ממנו את הזכות להעלות טענות בנושא במסגרת ההתנגדות לצו הירושה. למעשה, השופטת כתבה כי העלאת טענת האבהות רק כדי לזכות בנתח מהירושה ולא כדי לברר מיהו אביו "עלולה להעיד על מניעים של בצע כסף", בפרט כשהאיש כבר ירש את אביו הרשום.
מעבר לכך, השופטת קבעה כי ממילא העדויות והראיות שטען כי יש ברשותו לא מוכיחות שהוא בנו של המנוח. השופטת הבהירה שגם אם היה מוכיח שהיה למנוח רומן עם אמא שלו זה עדיין לא אומר שהיא נכנסה ממנו להיריון. בהקשר הזה הוסיפה השופטת כי ממילא לפי הכלל ההלכתי "רוב בעילות אחר הבעל" מי שנחשב לאביו הרשמי הוא בעלה של אמו.
עוד הוסיפה השופטת כי אותו קרוב משפחה שלטענת האיש שמע את המנוח מספר על אבהותו התכחש לדברים וסירב להעיד בהליך. בנוסף, היכרות ועזרה כלכלית לא מוכיחות אבהות ועצם העובדה שהמנוח בחר שלא לערוך צוואה שכוללת גם אותו שוללת את גרסתו כי רצה לכלול אותו בירושה.
כמו כן היא ציינה כי העובדה שהאיש לא ניסה להסדיר את האבהות בתקופה שהמנוח ואמו היו בחיים, גם היא פוגמת בגרסתו ומעידה על כך שוויתר על זכותו לברר את האמת.
לפיכך, השופטת קבעה כי אין לעכב עוד את צו הירושה של ילדי המנוח, וחייבה את האיש לשלם להם הוצאות של 24,000 שקלים.
- ב"כ האחים (התובעים): עו"ד אור גל און
- ב"כ האיש (הנתבע): ירון אבני, עו"ד ירושות
עו"ד עמרם נהרי
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.