הכתבה פורסמה גם ב-
מאת: עו"ד שלומי בר
לגזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' אלמליח
בתום חגיגות 'יום האהבה', נסעה קבוצת החברים חזרה לביתה. הנסיעה הסתיימה בתאונה מחרידה, שכתוצאה ממנה מת אחד החברים והאחרים נפצעו ברמות שונות. הנהג, שנמצא שיכור, הורשע בעבירות של הריגה, נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות ראש.
ביום 14.2.11, נסעו שלושה זוגות חברים מדרום הארץ לחגוג את "חג האהבה" בווילה אותה שכרו ביישוב שדות מיכה שבאזור בית שמש. לאחר שבילו ונהנו, עזבה החבורה את המקום לפנות בוקר והחלה את הנסיעה חזרה הביתה.
הנסיעה הסתיימה בתאונת דרכים, לאחר שנהג הרכב בו נסעו, איבד את השליטה ברכב. הרכב סטה למסלול הנגדי, התנגש במעקה הבטיחות והתהפך. כתוצאה מכך נגרם מותו של אחד הנוסעים, וכל האחרים נפגעו ונפצעו ברמות שונות.
כתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים ייחס לנאשם עבירות של הריגה, נהיגה בשכרות ונהיגה בקלות ראש. כאמור בכתב האישום, הנאשם הוא שנהג ברכב בעת קרות התאונה וגרם לה בנהיגתו הרשלנית.
כן נטען, כי בשעות שלפני התאונה ובעת שהות החבורה בווילה, שתו הנאשם ולפחות חלק מחבריו משקאות אלכוהוליים, וכי בעת התאונה היה הנאשם שיכור. לאחר התאונה, כך על פי כתב האישום, סירב הנאשם נחרצות לתת דגימת דם לבדיקת שכרותו, למרות שנדרש לכך על פי חוק.
בתשובתו לכתב האישום, כפר הנאשם בכך שנהג ברכב וטען כי אינו זוכר מי נהג, תוך רמיזה כי ייתכן שהיה זה חברו המנוח. באשר לשכרות, טען הנאשם כי לא רק שלא שתה אלכוהול, אלא שגם לא ניתן לטעון כי סירב לבדיקת שכרות, שכן לא היה בהכרה מלאה בעת שנדרש לתת את דגימת הדם. זאת, עקב מצבו הרפואי הקשה שלאחר התאונה.
במהלך המשפט, טען מומחה מטעמו של הנאשם כי התאונה היתה בלתי נמנעת עקב מצב התשתיות במקום ואין לזקוף את תוצאותיה הקשות לחובתו של הנהג, תהא זהותו אשר תהא.
הוכח שהנאשם נהג ברכב
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן דחתה אחת לאחת את טענות הנאשם.
השופטת הסתמכה על הודעותיהם במשטרה של ארבעת ניצולי התאונה, אשר אישרו כי מי שנהג ברכב היה הנאשם וכי הוא שתה לפני התאונה.
עוד נקבע, כי העובדה שהמנוח (לגביו הועלתה הטענה כי הוא זה שנהג), נמצא כשהוא חגור במושב ליד הנהג, מהווה חיזוק של ממש לטענה כי הנאשם היה הנהג.
עוד נפסק, כי על סמך העדויות, היה הנאשם בהכרה מלאה בעת שנדרש למסור דגימת דם, וכך גם בהגיעו לטיפול בבית החולים.
לגבי עצם התאונה, הגם שקבעה כי אין אפשרות לקבוע את מהירות הנסיעה בעת אובדן השליטה על הרכב, פסקה השופטת כי נסיבות התאונה מדברות בעד עצמן, וכי הנאשם לא הצליח להסביר כיצד ומדוע איבד לחלוטין שליטה על הרכב.
בתום משפט אשר התנהל במשך למעלה משנתיים, הורשע הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו. גזר הדין יינתן במועד מאוחר יותר.
נאשמים רבים נוהגים להאשים את מי שמצא את מותו
במקרים לא מעטים, עולה הטענה מפי נאשמים, כי לא הם שנהגו ברכב, אלא נוסע אחר. פעמים רבות מוטחת האשמה הזו כנגד מי שמצא את מותו בתאונה ומן הסתם כבר אינו יכול להתגונן בפניה.
גרסה דומה הושמעה לפני מספר שנים במשפטו של ירון ברכה, אשר הואשם בכך שחצה צומת באור אדום, במהירות מופרזת ובשכרות וגרם למותם של שישה, בהם אחיו התאום שישב לצידו. טענת הנאשם כי מי שנהג היה אחיו נדחתה מכל וכל, ונגזרו עליו 16 שנות מאסר בפועל.
לגזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' אלמליח
למדור: תעבורה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.