המנוח הוזעק לתקן תקלה בגג המכון, כשלפתע הגג קרס והוא צלל אל מותו. שלוש שנים לאחר התקרית המצערת, חייב בית המשפט את האחראיים למחדל בפיצוי העיזבון
עבודה שגרתית הסתיימה בטרגדיה: חשמלאי הוזמן למכון רישוי כדי לטפל בתקלה על הגג. בעודו עובד, הרעפים קרסו והוא צנח מגובה כ-5 מטרים ומת. כשלוש שנים לאחר תאונת העבודה הקטלנית קבע השופט עאטף עיילבוני מבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת שמעסיקתו של המנוח ומכון הרישוי יפצו את העיזבון ב-1,900,000 שקל.
החל מ-2019 הועסק המנוח כחשמלאי ואיש תחזוקה, תקשורת ומחשבים בחברת "סטיל רולינג קורפוריישן טיקו". במרץ 2022 הוא הוזעק למכון רישוי שבבעלות אשתו ובתו של המעסיק שלו, לצורך טיפול בתקלת תקשורת. כשהגיע למכון, מצא המנוח כי יש להחליף כבל תקשורת שעובר מתחת לתקרה. הוא הצטייד בכבל חדש ועלה לגג, בגובה כ-4.9 מטרים, כדי לטפל בתקלה.
אלא שתוך כדי עבודת החשמלאי חלק מהגג קרס לפתע בשל דריכתו עליו, והוא צנח מגובה ונפצע קשה בראשו. בהמשך נקבע מותו. דו"ח חוקר משרד הכלכלה והתעשייה שבחן את התאונה מצא מספר כשלים שהקפדה עליהם מראש יכולה הייתה לחסוך את המוות המיותר, כגון אי אבטחת המנוח כנדרש בעבודה בגובה, והעדר הצבת שלט "זהירות, גג שביר".
בנובמבר 2022 הגישה אם המנוח, כיורשת שלו, את תביעת העיזבון נגד "סטיל" והמכון. בחלוף שנתיים ניתן פסק דין חלקי, על בסיס הסכמות הצדדים, שלפיו גובה הפיצוי יהיה 1,900,000 שקל. פסק הדין המשלים שניתן לאחרונה עסק בחלוקת האחריות שבין המעסיקה והמכון.
אדישות קטלנית
"אין צורך להכביר מילים על כך שמעביד חב חובת זהירות מושגית כלפי עובדו", כתב השופט עיילבוני בנוגע לאחריותה של חברת התקשורת למחדל. הוא הסביר שכחלק מאותה חובה, היה עליה לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, ובכלל זה לספק לעובדיה ציוד וכלי עבודה מתאימים ובטוחים, וכן להדריך אותם ולהזהירם מפני הסיכונים הכרוכים בביצוע העבודה.
ואולם למסקנת השופט, לא הוכח שהחברה נתנה למנוח הוראות עבודה ברורות או הדרכות. יתרה מכך, היא לא סיפקה לו אמצעי בטיחות וציוד מגן אישי, כמו קסדה ורתמת בטיחות. לעניין זה הודה מנהלו של המנוח במפורש, כי "למעט זה שיש תקלה, לא נתתי לו שום הנחיה". בנסיבות אלה קבע השופט שהמעסיקה התרשלה כלפי המנוח ועליה לשאת במרבית הפיצוי, בשיעור 75%, שכן היא זו שהייתה אחראית באופן ישיר לבטיחותו.
את 25 האחוזים הנוספים זקף השופט לחובת מכון הרישוי, שהרוח החיה מאחוריו היה למעשה בעליה של "סטיל", כלומר אותו אדם. לדברי השופט, המכון נמנע מכל היבט של פיקוח על ביצוע העבודה ותנאיה, כאשר הימנעות זו מלמדת על הפרת חובת הזהירות המוטלת עליו. "לו דאג המכון לפקח על העבודה", כתב, "סביר להניח שהיה מונע מהמנוח לעלות על הגג השביר ללא חגורות ורתמות וללא ציוד מגן, בייחוד בהיעדר שילוט המבהיר שמדובר בגג שביר, ואוסר עלייה אל הגג".
בסיכום העניין קבע השופט שעיזבון המנוח יפוצה בעקבות תאונת העבודה הקטלנית ב-1,900,000 שקל, בחלוקה הבאה: 1,425,000 שקל תשלם "סטיל" (המעסיקה) ואת היתרה, בסך 475,000 שקל, ישלם מכון הרישוי.
- ב"כ התובע: עו"ד רשאד סלים ואח'
- ב"כ הנתבעות 1 ו-3: עו"ד וסים אבו חאטום ואח'
- ב"כ הנתבעות 2 ו-4: עו"ד שגיא, שיפמן, אמסלם
עו"ד עבד עודה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.