העירייה לא דאגה לתחזק אבנים משתלבות בלב שכונת מגורים. בית המשפט קבע שהיא הפרה את חובת הזהירות כלפי הנפגע ואחראית לנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה
תושב עכו כבן 46 שבר לפני כ-8 שנים את מפרק שורש כף היד לאחר שהחליק ונפל בשל אבנים שבורות במעבר חצייה מוגבה. השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים מבית משפט השלום בקריות קיבלה לאחרונה תביעת נזיקין שהגיש נגד העירייה וחייבה אותה לשלם לו יותר מ-200 אלף שקלים פיצויים והוצאות. בפסק הדין נקבע כי העירייה הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי הנפגע, כיוון שלא דאגה לטפל במפגע שנמצא בלב שכונת מגורים.
לפי גרסת התובע, בשעה 22:30 הוא יצא מביתו כדי למשוך כסף בכספומט. בדרך, הוא עבר במעבר חצייה מוגבה שבנוי מאבנים משתלבות, נתקל בסדק עמוק שנפער בשל אבנים שבורות, ונפל. כתוצאה מהתאונה הוא אובחן עם שבר מרוסק במפרק שורש כף ידו שמאלית ועבר ניתוח. בתביעה שהגיש נגד העירייה הוא ביקש פיצויים על הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה.
העירייה הכחישה את התאונה ואת האחריות שלה. היא טענה שהתובע לא הוכיח שנפל במקום בו טען כיוון שפעם אחת אמר לרופאים שהחליק ברחוב ופעם אחרת שנפל בכביש. עוד היא טענה כי הסדקים הקלים באבנים אינם מסוכנים וזה לא מפגע שדורש טיפול.
סיכון בלתי סביר
אבל השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים קיבלה את גרסת התובע לתאונה. היא האמינה לעדויות של התובע ואשתו, אף שיש לה אינטרס בהליך, וציינה כי הם תיארו את האירוע בצורה מפורטת, ברורה ומהימנה.
עוד היא הוסיפה כי כבר בהזדמנות הראשונה – כשהובא לטיפול בבית החולים גליל מערבי שבנהריה – תיאר התובע את הנפילה, בדיוק באותו האופן. השופטת ציינה בהקשר הזה שבניגוד לעירייה, היא לא מוצאת חשיבות בכך שבמיון אמר לרופאים פעם אחת שנפל בכביש ופעם אחרת שהחליק ברחוב.
"בית המשפט איננו מצפה מנפגע, אשר מגיע לטיפול במחלקה לרופאה דחופה, לפרט ולנמק לרופאיו באופן פרטני את מהות ומנגנון הפגיעה מקום לא נדרש לעשות כן לצורך מתן והשלמת הטיפול", כתבה. מכל מקום, דווקא התיאורים של התובע בפני הרופאים מעידים שאכן נפגע בתאונה במקום ובזמן שבו טען.
באשר לאחריות העירייה, השופטת ציינה כי בתמונות שהציג לה התובע נראה כי באבני השפה יש שברים רציניים, ולא סתם סדקים קלים. לטעמה, זהו "מפגע שיצר סיכון בלתי סביר", במיוחד למי שצועד במקום בלילה גשום. השופטת קבעה כי העירייה הייתה צריכה לצפות שהולכי רגל שיעברו במקום ייפגעו מכך, בפרט כשמדובר במעבר חצייה שנמצא בלב שכונת מגורים, ליד גן ילדים והתנועה בו זורמת. לפיכך, השופטת קבעה כי העירייה הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי התובע.
עם זאת, היא קבעה כי גם התובע תרם להתרחשות התאונה, משום שלא נזהר בדרכו אף שמדובר במקום שהוא מכיר ונמצא בקרבת ביתו. היא הטילה עליו אשם תורם של 15%.
אחרי שבחנה את הנזקים שנגרמו לתובע בשל התאונה, היא פסקה לו פיצויים בסכום כולל של 173 אלף שקלים (אחרי הפחתת האשם התורם), על הפסדי שכר ואובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות, כאב וסבל ועזרה. בנוסף, חויבה העירייה לשלם לו 40 אלף שקלים עבור שכר טרחת עו"ד, וכן החזר אגרה והוצאות מומחים רפואיים.
עו"ד שרון בירון מרקוביץ'
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.