הנהג עלה על נגרר כדי לתקן תקלה ואיבד שיווי משקל. הוא נשאר עם מגבלה בכף הרגל לכל החיים. בית המשפט הטיל את האחריות על המעסיקה שתשלם לו את הפיצוי בהפחתת תגמולים שקיבל מביטוח לאומי
נהג משאית כבן 36 שלפני כ-6 שנים נפגע בתאונת עבודה שבעקבותיה נשאר עם נכות בכף הרגל, זכה בפיצויים של יותר מ-600 אלף שקלים. בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב על-ידי השופטת סיגל דומניץ סומך, האחריות לתאונה הוטלה על חברת ההובלות שהעסיקה אותו. היא תשלם לו את הסכום שנפסק בהפחתת התגמולים שקיבל מביטוח לאומי.
הנהג עבד בחברת "נ.ע.ט להובלות" וביום התאונה הגיע לפרוק פסולת בניין בפארק המחזור "ברקת" שבראש העין. לאחר שכיסוי הברזנט החשמלי של הנגרר נתקע, הנהג טיפס על הנגרר שגובהו כ-4 מטר כדי לנסות לתקן את התקלה ואז איבד שיווי משקל ונפל. לאחר התאונה הוא פונה לבית החולים בילינסון שבפתח תקווה שם אובחן עם דפורמציה של כף הרגל ועבר ניתוח. ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה.
במסגרת תביעה שהגיש ב-2016 נגד המעסיקה שלו וחברת הביטוח "אילון" שביטחה את המשאית, דחתה השופטת סיגל דומניץ סומך את הטענה שהאירוע נחשב לתאונת דרכים. על כן, התביעה נגד חברת הביטוח נדחתה וההליך המשיך להתנהל רק נגד חברת ההובלות.
הנהג טען שהחברה התרשלה כלפיו והפרה את חוקי הזהירות והבטיחות החלים עליה, כיוון שלא הקפידה על שיטת עבודה בטוחה, לא הזהירה אותו מפני עלייה על הנגרר, לא הדריכה אותו כיצד להתנהל במקרה של תקלה ולא סיפקה לו אמצעי בטיחות לעבודה בגובה.
החברה הכחישה אחריות וטענה שהתובע סיכן את עצמו. לפי גרסתה, הוא מילא את המשאית ביותר מדי פסולת בניגוד להנחיות, וזה מה שגרם לתקלה. בנוסף, הוא היה מודע לכך שאסור לו לבצע את התיקון בעצמו ולעלות על הנגרר, והיה עליו לפנות למוסך או להתקשר למנהל.
רצה לבצע את עבודתו
השופטת דומניץ סומך דחתה את גרסת החברה והעדיפה את זו של התובע. היא ציינה כי למעט עדותו של המנהל לא הציגה החברה כל ראיה שתומכת בטענותיה. היא לא הביאה לעדות נהגים אחרים שיאשרו שקיבלו הנחיות לעבודה עם הנגרר והתנהלות במקרה של תקלה, לא הציגה כל אסמכתה לקיומה של הדרכה או לכך שהמשאית הייתה בעומס יתר ומעדותו של המנהל עלה כי לא היה איסור לעלות על הנגרר.
המסקנה של השופטת הייתה כי החברה התרשלה והפרה את חובות הזהירות וחוקי הבטיחות שחלים עליה כמעסיקה משום שלא הדריכה את התובע כיצד לעלות בבטחה על הנגרר ולא סיפקה לו אמצעי בטיחות לעבודה בגובה. השופטת סירבה להטיל אחריות תורמת על התובע שלקביעתה בסך הכל רצה לפתור את התקלה ולבצע את עבודתו.
לפי חוות דעתו של אורתופד שמונה כמומחה מטעם בית המשפט, נשאר התובע עם נכות לכל החיים שמתבטאת במגבלה בביצוע פעולות שמאמצות את כף הרגל. נפסקו לו פיצויים של 622,200 שקלים עבור הפסדי שכר ואובדן כושר עבודה, עזרה, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. המעסיקה חויבה לשלם לו את הסכום בהפחתת התגמולים שקיבל מביטוח לאומי ובתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4% מהפיצויים בפועל והוצאות.
- בפסק הדין לא צוינו שמות עורכי דין מייצגים
עו"ד מירב אשל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.