התאונה קרתה ביום השני לעבודתו במפעל בטון. בית המשפט קבע כי גם אם עשה טעות אי אפשר לזקוף אותה לחובתו כיוון שלא קיבל הדרכה ולא ידע כיצד להתנהל בעת תקלה
השופט שי משה מזרחי מבית משפט השלום בבת ים חייב לאחרונה את חברת "סול תשתיות" לשלם באמצעות חברת הביטוח "מנורה מבטחים" פיצויים והוצאות של כ-541 אלף שקלים לעובד לשעבר שידו נמחצה במכבש בטון. בפסק הדין נדחתה טענתה של חברת הביטוח כי מדובר בתאונת דרכים לנוכח העובדה שהייתה מעורבת באירוע מלגזה. עוד נקבע כי גם אם העובד עשה טעות, אי אפשר לזקוף אותה לחובתו. בהתחשב בכך נקבע כי האחריות לנזקיו מהתאונה מוטלת על המעסיקה שלא העבירה לו הדרכה מסודרת.
בתביעה לפיצויים על נזקי תאונת עבודה שהגיש ב-2019 בחור כבן 37 נגד המעסיקה לשעבר וחברת הביטוח שלה "מנורה", הוא סיפר שהתאונה התרחשה ב-2016, יום לאחר שהתקבל לעבודה כעובד כללי, כאשר הוטל עליו לעזור בהכנת פלטות בטון כבדות באמצעות שפיכת בטון לתבניות במכבש.
ביום התאונה אחת התבניות נתקעה במכבש והוא ניסה לחלץ אותה יחד עם עובדים אחרים ובשלב מסוים התבנית השתחררה בפתאומיות והיד הימנית שלו נלכדה ונמחצה בתוך המכבש. כתוצאה מהתאונה אחת האצבעות שלו נשברה והוא סובל מרגישות ונכות עד היום.
בחקירה בבית המשפט סיפר התובע כי התבנית השתחררה לאחר שמנהל העבודה הפעיל מלגזה כדי לחלץ אותה. בעקבות זאת, מנורה טענה שמדובר בכלל בתאונת דרכים ולכן את הפיצויים צריך התובע לקבל מחברת הביטוח של המלגזה. עוד היא טענה כי אם ייקבע שלא מדובר בתאונת דרכים יש להטיל על התובע אשם תורם משמעותי כיוון שפעל על דעת עצמו כשהכניס את היד למכבש אפילו שהיה ברור שזו מתכונת לאסון.
לא הייעוד הטבעי
השופט שי משה מזרחי, שהתרשם לטובה מעדותו של התובע, סבר שהוא לא פעל מתוך פזיזות או הפר הוראות כלשהן שקיבל מהמנהלים.
השופט הדגיש כי התובע היה ביום השני לעבודה ולא היה רגיל להתמודד עם תקלות, מה גם שנכחו לידו מנהל העבודה ובעל העסק והם אלה שהנחו אותו מה לעשות. השופט הוסיף כי גם אם התובע עשה טעות אין לזקוף אותה לחובתו כיוון שלא קיבל הדרכה כיצד להתנהל בעת תקלה וביצע את ההנחיות של המנהלים.
"לא כל טעות בשיקול הדעת עולה כדי רשלנות מצדו של העובד", כתב השופט וקבע כי המעסיקה לשעבר התרשלה כלפי התובע ולא הקפידה על הבטיחות בעבודה, ובכך אחראית לנזקים שלו.
השופט הוסיף ודחה את טענת חברת הביטוח כי מדובר בתאונת דרכים, וזאת משום שהמלגזה לא שימשה ככלי רכב והשימוש בכוח המכאני שלה נעשה לא למטרה שלשמה היא נועדה. השופט ציין כי מנהלי המפעל נעזרו במלגזה כדי לשחרר תבנית בטון ולא כדי להגשים את הייעוד הטבעי והרגיל של הרכב. לפיכך, אין תחולה במקרה הזה לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
לאחר בחינת הנזקים שנגרמו לתובע מהתאונה והפחתת השתתפות עצמית ותגמולי ביטוח לאומי, חייב השופט את "מנורה" לשלם לתובע פיצויים של 433,100 שקלים עבור הפסדי שכר, אובדן כושר עבודה ועזרה. בנוסף היא חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 108,345 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד שמואל צור
- ב"כ הנתבעות: עורכי דין נזיקין אתי עזר ועזריאל רוטמן
ד"ר רותי קמיני, עו"ד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.