סטארט-אפיסט פנה לאל"מ במילואים שיעזור לחבר את החברה ללקוחות פוטנציאליים. האחרון השקיע זמן וכספים רבים אבל אז היזם נעלם. אף שבין הצדדים לא נחתם הסכם ביהמ"ש פסק לטובתו פיצויים
השופט גיא הימן קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אלוף משנה במילואים נגד יזם שהקים חברת סטארט-אפ לפיתוח רחפנים למטרות צבאיות. התובע טען שהנתבע הבטיח לו אחוזים בחברה ותמורה כספית על פעולותיו לפתח את החברה ולאתור משקיעים. הנתבע טען שהוסכם על תמורה רק במקרה של תוצאות, מה שלא התממש. השופט קבע שהראיות תומכות בגרסת התובע ושעל הנתבע לשלם לו עבור שעות העבודה הרבות וההוצאות.
הנתבע, בעל אזרחות ישראלית וקנדית, הקים בקנדה סטארט אפ לפיתוח רחפנים למטרות התגוננות ותקיפה. מכר חיבר אותו לתובע, אלוף משנה במילואים.
באוקטובר 2018 החלו הצדדים לעבוד יחד. התובע השקיע רבות ממרצו, מקשריו, מזמנו ובכספו בניסיון לחבר בין הנתבע לבין גורמים שיהיו מעוניינים במוצריה העתידיים של החברה ובטכנולוגיה שלה.
התובע סיפר שנסע לאורכה ולרוחבה של הארץ ואף הפעיל קשרים בחוץ לארץ. הוא קיים מגעים ענפים עם נציגים של חברות רלוונטיות, עם "צרכני קצה" פוטנציאליים וביניהם גם גורמים בצה"ל ובמשרד הביטחון ועם משקיעים אפשריים. לדבריו, הוא הגיע עד למשטרה הלאומית של אוקראינה ומאמצים אלה זיכו את הנתבע והחברה שלו בחשיפה לגורמים חשובים בשוק.
במוקד המחלוקת עמדה השאלה האם התובע זכאי לתשלום בגין שירותיו. הנתבע טען כי ההסכמה בין הצדדים הייתה לכונן יחסים של חברת סטארט-אפ ושל מאתֵּר ("Finder") שתפקידו למצוא עבור החברה קצות חוט (לידים) של מתעניינים בחברה ובמוצריה העתידיים. מאמציו של מאתר עשויים להניב לו תגמול ניכר, המחושב בדרך כלל באחוזים מרווחי החברה. בד בבד הוא נוטל על עצמו סיכון גבוה כי אם מאמציו יעלו בתוהו, כפי שהתממש במקרה זה, הוא לא יתוגמל כלל.
התובע טען אחרת. לשיטתו, חלקו בפעילות היה מקיף בהרבה מזה של מאתר. הוא השקיע מעל אלף שעות מזמנו ואף מימן מכיסו הוצאות שנדרשו לאורך הדרך, משום שהובטח לו כי תמורת מאמציו הוא יקבל נתח בבעלות בחברה, לצד תגמול עבור עסקאות שיבשילו. לטענתו, ההסכם בין הצדדים מחייב אף שנחתם רק בלחיצת ידיים.
התנהלות חסרת תום לב
השופט גיא הימן מבית משפט השלום בתל אביב מצא בסיס לטענת התובע כי גובשה בין הצדדים הסכמה שעשתה את התובע ליותר מ-"מאתר" של עסקאות. לפי הסכמה זו הוא אמור היה לקבל חלק ממניות החברה ללא תלות בהבשלתן של עסקאות ובנוסף לתגמול כספי בגין גיוס משקיעים.
לדברי השופט, עמדת התובע נתמכת במכתבים ששלחו עורכי הדין של החברה שמהם עולה כי סוכם שהתובע יקבל 7.5% ממניות החברה ויהיה זכאי לתגמולים אם יוביל למכירות. ואולם, השופט התרשם שהנתבע התחמק מהתחייבותו בשל כניסת החברה לקשיים כספיים.
באשר לחיוב האישי של הנתבע כתב השופט כי התנהלותו הייתה חסרת תום לב שכן הוא קיבל החלטה מודעת, כנושא משרה, שהחברה לא תקיים את התחייבותה להעביר מניות לתובע ולא תנהל משא ומתן על אודות התגמול הכספי. "מדובר בנושא משרה שהפר את חובתו לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב באופן שמטיל עליו אחריות אישית", כתב.
השופט קבע שבמקרה זה מוצדק לפסוק לתובע פיצויי הסתמכות על בסיס אומדן שכן קשה להוכיח במדויק את מידת הנזק.
בסיכומו של דבר קבע השופט שעל הנתבע (והחברה) לשלם לתובע 433,466 שקל.
בנוסף הם חויבו בשכ"ט עו"ד בסך 60,860 שקל ובהוצאות בסך 13,750 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד טל שפרנט
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רעות גיסר-סודק
עו"ד עדי טל
עוסק/ת ב-
משפט מסחרי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.